יואב זיו מול כיאל ומשומר (צילום: עמית מצפה, מערכת ONE)
בית"ר וחיפה. קרב צמוד עד הסוף | צילום: עמית מצפה, מערכת ONE

לאחר האכזבה הגדולה מהנבחרת, חזרנו לליגה שלנו. כפי שחשבתי וכתבתי בטוריי הקודמים, מכבי נתניה בדרך לסיים את דרכה במרוץ לאליפות. הקבוצה פשוט לא מסוגלת להיות שם עד הסוף ומסתמן לנו משולש צמרת אמיתי שלא היה כמותו הרבה שנים.

היכולת והמיקום של הפועל ת"א מפתיעים מדי שבוע גם אותי , וללא ספק הצוות המקצועי עושה שם עבודה מדהימה. אני חושב שהפועל היא הקבוצה היחידה שאפשר לראות בה בבירור נגיעה של מאמן. למרות כל המשברים שהקבוצה עברה במהלך השנה הצוות המקצועי מצליח להוציא יש מאין מהשחקנים, שממשיכים לעשות את העבודה ולהציג את אותו כדורגל יעיל ואיכותי. גוטמן ואבוקסיס עושים עבודה יוצאת מן הכלל ואם הפועל תיקח אליפות זו תהיה ללא ספק אליפות של מאמן.

בית"ר: טובים כשאין לחץ

בית"ר ירושלים היא הקבוצה המלהיבה של הליגה שלנו, שבחודשיים האחרונים נתנה כמה הצגות מרשימות. הבעיה שלי השנה עם בית"ר, שהיא משחקת טוב רק כאשר היא לא תחת לחץ. לצערי הרב, בכל פעם שבית"ר הגיעה למשחק קובע היא בקושי תפקדה. גם בניצחון הגדול שלה על הפועל ת"א בטדי לפני מספר שבועות היא לא הרשימה במיוחד.

הקלף החזק של בית"ר בתקופה האחרונה הוא ברק יצחקי. לדעתי כל דקה שהוא משחק בישראל היא פספוס גדול בשביל הקריירה שלו. אני מאמין שהוא צריך לחזור לאירופה שם הוא יתפתח ויגיע לרמות גבוהות. לברק יש יכולת אישית גבוהה, אבל מה שקנה אותי זה יכולת הפרגון שלו והמחשבה על הצלחת הקבוצה לפני ההצלחה האישית.

מכבי חיפה, למרות התוצאה המשכנעת מאמש, ממשיכה להציג יכולת חלשה. הדבר הראשון שבחיפה צריכים לעשות היום בבוקר הוא לשלוח זר פרחים לכל אחד מהשחקנים של אשדוד שפשוט לא הופיעו. הרבה זמן לא ראיתי את אשדוד במשחק כל-כך נרפה אצלה בבית וחבל. חיפה משחקת לא טוב כבר הרבה זמן , ואם היא לא תשתפר בצורה משמעותית מעכשיו ועד לתום העונה האליפות תברח לה מהידיים. נכון לעכשיו הכול עדיין תלוי בחיפה אבל ביכולת הזו זה עלול שלא להספיק .

לא רצים מספיק

מאז הכישלון של נבחרת ישראל יצא לי לקרוא הרבה ביקורות ודעות על המשחק ועל אופן ההתנהלות. חלקן מקובלות עליי וחלקן לא. אני ממש לא מעוניין להיות כמו כל הפרשנים ולנסות להמציא את הכדורגל , אבל רוצה לציין נתון אחד שמבחינתי הוא מהחשובים בכדורגל המקצועני של ימינו : שחקן כדורגל ישראלי המשחק מדי שבוע בליגת העל רץ בממוצע למשחק כ- 7-8 ק"מ. שחקן כדורגל בליגות באירופה, לשם השוואה, רץ בממוצע למשחק כ- 11-13 ק"מ. שאנו מגיעים להתמודד במשחקים מול נבחרות אירופאיות, גם אם הן לא בשיאן הנתון הזה הופך לדומיננטי, בעיקר במצבים נייחים ובדקות שבהן השחקן באופן טבעי מתעייף.

אין ספק שלכדורגלן הישראלי יש המון כישרון ומוטיבציה אבל כל עוד לא נשדרג את הרמה המקצוענית פה ולא נתחיל לרוץ ולעבוד קשה על המגרש לא נגיע אף פעם לטורנירים גדולים.

דבר אחרון, היום ומחר יתקיימו משחקי רבע גמר ליגת האלופות. השנה ינסו מסי וחבריו לשבור את ההגמוניה של הקבוצות האנגליות בעלות תקציבי הענק המשתלטות להן על המפעל. אני מקווה ומאמין שלחצי הגמר יעלו הקבוצות שגם מציגות את הכדורגל היפה והאטרקטיבי ביותר: ברצלונה, מנצ'סטר ליברפול וארסנל.

בין אכילת המצות לקריאת ההגדה נחזיק כולנו אצבעות ליקיר המדור יוסי בניון שימשיך להיות ווינר בנשמה. חג שמח וכשר לכל בית ישראל.

הכותב הוא חלוץ נבחרת ישראל לשעבר ומבעלי רשת מועדוני הכושר Sweat Star