גם הקבוצות הגדולות באירופה באו לפארק דה פראנס וקיבלו בראש מפריז סאן ז'רמן. אז באה מכבי חיפה, דוד הקטן מול גוליית ולא התביישה לזרוק אבן, אבל כשיש ממול את קיליאן אמבפה, ליאו מסי וניימאר, הם סוקלים אותך באבנים.
מדובר במשולש מטורף, לא משנה איפה תשים את היד כדי להגן על הפרצוף, המכה תגיע מכיוון שלא ציפית לו. כך למשל בשער הראשון שכבש ליאו מסי. זה בכלל לא מצב להבקעה, מסי פשוט הפך אותו לכזה. לראות בעיניים שילוב של כדורגל, בין הפרברים מארגנטינה, דרך ניימאר והסמבה של ריו ובסוף אמבפה, עם מהירות של F35, איך בדיוק אפשר לעצור דבר כזה? ועוד הגנה שספגה רק בשבת צמד מאיתמר שבירו.
2:7 זו תוצאה גבוהה, אבל היא כאילו התוצאה של התרגיל הזה, ולא משנה באיזו דרך תנסה לפתור אותו. אלו הפערים בין פריז למכבי חיפה, אז אם זה המצב, ברק בכר העדיף להגיע ולשחק כדורגל.
אלו הבדלי הרמות בין מכבי חיפה לפריז, אבל יש משהו בקבוצה הזאת, שהכניס את הירוקים למלכודת. זאת מלכודת עצומה עם השלישייה הקדמית הטובה בעולם. 20 הדקות הראשונות הרגישו כאילו שחקני פריז שרים שיר ערש, נותנים לשחקנים של ברק בכר להתרווח במיטה וכשלרגע עצמו את העיניים, מסי העיר אותם כמו שרק הוא יודע.
הם נתנו למכבי חיפה את הכדור ואז במהירות בלתי נתפסת, הם עברו ממצב של הגנה למצבי הבקעה מהצד השני. העניין הוא, שבניגוד לליגת העל, אחוז ניצול המצבים של פריז הוא כמו לזרוק רשת דייגים לבריכה שבה מיליוני דגים על שטח קטן.
פשוט אין דרך שמשהו לא יתפוס. מסי, ניימאר ואמבפה העלו על החכה שלהם את ריאל מדריד, ברצלונה ועוד כמה מועדוני פאר, אז מכבי חיפה מרגיש להם כמו דגיגונים באקווריום. תרגילי קרן לא טובים עלו מיד בעונש בצד השני.
מצד שני, מכבי גם כבשה בנייחים, פעמיים. אולי מאמן הנייחים, גיא וייזינגר, לא צריך להמשיך להתעקש על מצבים נייחים מורכבים. כשיש עמודי תאורה כמו דילן בטובינסיקה, עבדולאי סק ופרנדזי פיירו, לא קשה למצוא אחד מהם בגובה.
אם זה עבד מול פריז, אז בליגה זה צריך לרסק הגנות. מכבי חיפה נמצאת על אדי הדלק האחרונים שלה ולא בכל משחק היא תוכל לגהץ את היריבות מהרגע הראשון, כמו שהתרגלה בעונה שעברה.
עכשיו הזמן שלה לתת ליריבות להרגיש נוח ואז לתת את המכה. כי זה בדיוק כל הסיפור. מכבי חיפה בליגת העל היא גוליית וכולם מנסים לפגוע בה. כאן אפשר לזרוק אבן אחת מדויקת בלי שיסכלו אותך בחזרה. אפשר לעשות את זה גם עם הספסל ולברק בכר אין הרבה ברירות.
ביום רביעי הבא בנפיקה מגיעה לסמי עופר ואלופת ישראל תחזור להיות דוד הקטן, ואם הוא יהיה חד ומדויק, המקום השלישי בבית וההפתעה הגדולה, יפילו לא רק את גוליית, אלא את כל אירופה.
