"החלום הכי גדול שלי זה מונדיאל, ויש סיכוי ממש טוב שזה יקרה"

קחי אותי להחלטה לחתום דווקא במיינץ בקיץ 2024, כשחקנית שללא ספק גדולה על הליגה השלישית בגרמניה
"אני חושבת שבאמת אהבתי את זה שהקבוצה הזו היא מועדון משפחתי", סיפרה כץ, שהייתה לחלק מושבה ישראלית בקבוצה, לצד טל פיינגזיכט ותמר גורן. "זו הייתה קבוצה מאוד מחוברת והם היו מאוד מזמינים, מה שהפך את ההחלטה לקלה מאוד. הרגשתי שנועדתי להיות שם, גיליתי שיש לי קרובי משפחה במרחק של 30 דקות מהעיר. המקום שאני אמורה להיות בו, ככה זה הרגיש".

וכשהגעת לקבוצה, המטרה המוצהרת הייתה עלייה עד לבונדסליגה? 
"המטרה של המועדון הייתה להתפתח. זו קבוצה חדשה, כשעלינו לליגה השנייה המטרה שלנו הייתה בעיקר לשרוד אבל ככל שהדברים התחילו להתקדם ראינו שאנחנו משתפרות, והבנו שצריך ללכת על זה. שנשחק בדרך שלנו, נתמקד בעצמנו ונראה מה יקרה בסוף - ואני מניחה שזה הסתדר ממש טוב עבורנו. זה באמת מאוד מיוחד לעשות היסטוריה, ואני ויש לי מזל שיכולתי לעשות זאת עם אותה קבוצה פעמיים". 

החוזה שלך הסתיים, נראה אותך עם מיינץ גם בליגה הבכירה?
"אני עדיין לא יודעת, טרם החלטתי. יש שיחות שאמורות להתקיים, אבל כרגע אני ממוקדת בנבחרת ואחרי זה אתמקד בדבר הבא. האם הם רוצים שאמשיך? ברור". 

במעבר לנבחרת - בינתיים אתן לגמרי עומדות במשימה. יש הרגשה של רוח חדשה, של משהו מיוחד תחת הצוות החדש?
"היו לנבחרת הרבה מאמנים שונים ואף פעם לא הייתה עקביות והמשכיות וזה ממש קשה. כל צוות אימון מביא איתו דברים חדשים, הרעיונות והחזון שלו. אני חושבת שהצוות המקצועי עושה עבודה טובה מאוד, מנסה לדחוף אותנו מקצועניות יותר ולייצר סביבה מקצוענית כדי לעזור לנו להצליח. בסופו של דבר אנחנו רוצות לייצג את המדינה בצורה הכי טובה שאנחנו יכולות, וזה מה שהצוות מנסה לעשות". 

מתחילת הקמפיין המאמן מנחם קורצקי הכריז שהמטרה היא עלייה לפלייאוף והישארות בדרג. כבר הבטחתן את הכרטיס לשלב הבא, עכשיו נשאר לשמור על המקום בדרג ב`, אז איך מתמודדים עם נבחרת חזקה כמו סקוטלנד?
"המטרה היא תמיד לעשות את הכי טוב בכל משחק, לא משנה נגד מי. הכי חשוב זה איך את מגיעה למשחק, כמה את מוכנה ויודעת שאת משחקת בשביל המדינה שלך. הדרך שבה אני רואה את זה היא שאני משחקת אחרת עבור המדינה שלי מאשר כשאני משחקת עבור מיינץ, עבור המועדון שלי. עבור המדינה שלי אני נותנת 110% ועבור הקבוצה 100%, אני נותנת הכל עבור המדינה שלי.

אז, הפוקוס שלנו הוא באמת רק עלינו. אנחנו נתמקד קצת בטקטיקה שלהן, אבל אנחנו מתמקדות בעיקר בעצמנו וככה אנחנו מתכוננות למשחק הזה. האווירה בנבחרת טובה. אני חושבת שיש לנו קבוצה טובה ואנחנו באמת פשוט רוצות לצמוח וזה מה שהופך את זה ליותר מעניין. הנבחרת קצת יותר צעירה עכשיו, אבל יש לנו שילוב של ניסיון וצעירות, וזה איזון טוב. אנחנו מצפות למשחק".

"אני תמיד אומרת שבית זה איפה שהמשפחה נמצאת. אז יש לי משפחה בהרבה מדינות ויש לי הרבה מקומות שהם בית. בשבילי זו גאווה, והנבחרת הלאומית היא גדולה יותר. לשחק בשביל החיילים, בשביל האנשים שהקריבו ובשביל אלו שלא מקבלים את ההזדמנות לעשות את מה שאני עושה. אני באמת ברת מזל ואסירת תודה לשחק עבור המדינה שלי ובגלל זה אני מוכנה לתת הכל וככה אני משחקת, עם המון תשוקה.

כל ניצחון מרגיש יותר מיוחד בנבחרת, אני מרגישה כאילו אני משחקת עם לוחמות. לא גרתי בישראל המון שני אבל הדברים שהבנות האלו עוברות על בסיס יומי, אני אפילו לא יכולה לדמיין את זה. כל פעם שאני דורכת על המגרש ולובשת את החולצה של ישראל, מקשיבה להמנון, זה צמרמורת".

מבחינה אישית, כבשת 5 שערים לצד 2 בישולים בשני המשחקים נגד לוקסמבורג בחלון הוקדם, את מרגישה שעכשיו יש לך מקום מיוחד בנבחרת, יותר מתמיד? 
"כל מאמן שיחק איתי בכל מקום. זה היה קצת מאתגר. שיחקתי כשחקנית כנף, כקשרית שמונה, כעשר, אפילו שש. עכשיו בתפקיד החלוצה, כל מאמן רואה שחקנית בצורה שונה. בשבילי הדבר הכי חשוב הוא לעזור לקבוצה, לא משנה איפה אני משחקת. באופן אידיאלי לא כשוערת כי אני קצת קטנה לעמדה הזו, אבל בכל תפקיד שהמאמן מרגיש שיעזור לקבוצה, אני אשחק שם, אני מאוד ורסטילית בצורת המשחק שלי. 

ברור שמקבלים ממני יותר תפוקה בהתקפה כי אני אוהבת לייצר מצבים, בין אם לחברות שלי לקבוצה או לעצמי. הפכתי ליותר אקספלוסיבית בזכות האימונים שלי בגרמניה, וזה עזר לי להיות איום התקפי עבור הקבוצה ועזר לנו המון. במיינץ שיחקתי בכמה עמדות, רק מסוף העונה שעברה כחלוצה. העונה החולפת הייתה העונה המלאה הראשונה שבאמת שיחקתי כחלוצה, זה באמת חשוב להיות גמישה ולדעת להסתגל".