עוקפים מלמטה: הרכב הגדולים שהתחילו בליגות הנמוכות
תנו לנו לספר לכם על אנדרדוגים: זמן לחגוג את הרכב השחקנים שעשו את הדרך הארוכה - מהחצר האחורית עד הבמה המרכזית. כולל: השוער שבא מהרפת והחלוץ שהגיע מכרמיאל עד מנצ`סטר
בחרנו במערך התקפי הפעם - 3-4-3 מודרני: שוער, שלושה שחקני הגנה, ארבעה שחקני קישור ועוד שלושה חלוצים. בסיועו האדיב של האיש והאגדה, אייל לחמן, בואו נצא לדרך.
שוער: דני איימוס
השוער יליד דרום אפריקה שגדל בכפר בלום הפך להיות הרבה יותר מכדורגלן - אלא גם לדמות אנושית, שידעה לקחת עמדה. ברבות השנים, הוא הפך גם לאלוף המדינה עם הפועל ק"ש ב-2012 וגם לשוער נבחרת ישראל - אבל הדרך שלו התחילה מהמקום הכי נמוך שאפשר. לחמן מספר: "הייתי המאמן של קריית שמונה, והיה אצלנו את עמית גל - מנהל קבוצת הכדורסל גליל עליון. הוא אמר לי - יש איזה שוער בכפר בלום, אתה חייב לראות אותו. קבענו להיפגש".
"אני יושב במלון בכפר בלום, והוא הגיע עם המגפיים מהרפת - עשה כתמים בלובי עם מגפי הבוץ. תוך חמש דקות הזמנתי אותו לאימונים - הוא היה שוער שלישי אצלי בהתחלה, שגיא שטראוס היה השוער הראשון. משוער שלישי הוא הפך לשוער ראשון, ואח"כ לשוער נבחרת".
הגנה: יוני סטויאנוב
איך מגיעים מליגה א` להרכב בנבחרת לאומית? תשאלו את סטויאנוב, שנולד בפלובדיב, בולגריה, אבל עלה לישראל בגיל שנתיים. הוא החל את הקריירה בהפועל הרצליה מהליגה השלישית - ורשם במדיה הופעה אחת בלבד, כשנכנס כמחליף מול הפועל כאוכב. בסוף אותה עונה הוא כבר עבר להפועל כפר סבא מליגת העל, ובהמשך גם להפועל באר שבע - ובנבחרת הבולגרית שמו עליו עין וגם זימנו אותו. היום יש לסטויאנוב (יואן, אם בא לכם) שמונה הופעות בנבחרת המקומית. כבוד.
קשר: יובל אשכנזי
האיש שבשבילו הומצא המצעד הזה, כנראה. מי שכבר נחשב ל"שחקן של ליגות נמוכות" - אבל המשיך להאמין, והגיע רחוק. אשכנזי החל את הקריירה בהפועל ר"ג, אבל לא מצא את מקומו - והחל את המסע בליגה א`, בקבוצות כמו הפועל אזור, מכבי קריית מלאכי והפועל כפר שלם - משם שם עליו עין יוסי אבוקסיס, שהביא אותו לבני יהודה והחל את הפריצה, כשהיה בן 25.
שנתיים מעולות בשכונה, כולל פנדל מכריע בגמר גביע המדינה נגד מכבי נתניה, העבירו אותו לתחנה הגדולה הבאה - מכבי חיפה, שם הוא שיחק במשך שלוש שנים והפך לשחקן נשמה. לאחר מכן שיחק גם בנתניה, סכנין, ואפילו קדנציה קצרה בבית"ר ירושלים. היום, הוא סוגר מעגל ומשחק שוב בכפר שלם - במאמציה להגיע שוב לליגה הבכירה. האיש שהוכיח שאף פעם לא מאוחר.
קשר: מנשה זלקה
גבר של קבוצה אחת (בערך). זלקה גדל בחדרה, וגם החל את הקריירה שלו בהפועל המקומית - אבל עזב אותה, ועבר דווקא ליריבה, מ.ס. גבעת אולגה. כששתי הקבוצות התאחדו, הוא חזר להפועל חדרה - והפך לסמל שלה. מי שליווה את המועדון מליגה א` עד ליגת העל, ונשאר שם עד עצם היום הזה - לא פחות מ-281 הופעות ליגה. סמל לנאמנות - לקבוצה, וגם למדינה.
קשר: רמי אבו לבן
האיש והרגל הבלתי נשכחת. אבו לבן שיחק אמנם כקשר אחורי, אבל היה ידוע יותר מכל בזכות הבעיטות החופשיות המרהיבות שלו. וגם הוא החל את הקריירה במקומות נמוכים - בצעירי יפו, ולאחר מכן בבית"ר רמלה. ב-1999 הוא עבר לשורות הפועל כפ"ס, עלה לגדולה בהפועל באר שבע והגיע עד הפועל תל אביב. ב-2005 הוא שיחק במכבי הרצליה, ואף בישל שני שערים בגמר הגביע - שהסתיים בהפסד בפנדלים למכבי תל אביב. בראשון לציון הוא פרש, אחרי דרך ארוכה.
אחרי הרבה עבר, קצת שחקנים מעכשיו - וזה הסיפור של טוריאל, שהחל את הקריירה במכבי יפו, כשעוד היתה בליגות הנמוכות. את הבכורה שלו הוא ערך במשחק מול הפועל אזור. בקיץ 2020, אחרי שנה אחת בלבד הוא הגיע למ.ס. אשדוד - משם הושאל להפועל כפ"ס, וב-2024 נחת בהפועל ת"א - היה שותף לירידת הליגה, החזיר אותה עם עונה אדירה בליגה הלאומית והיום מוביל אותה בליגת העל. שחקן מעולה, שעשה גם הוא את כל הדרך.