גם בשבת האחרונה נחשפנו להתנהגות המכוערת של הקהל הבית"רי במשחק הקבוצה בסכנין, כאשר הקניטו את היריבה המארחת ואוהדיה בקריאות "מוחמד מת", "הר הבית בידינו" ו"אין מדינה" וכן תלו שלט עם הכיתוב "בית"ר למות או לכבוש את הכפר".
למען ההגינות, יש לציין כי גם ההתנהגות של אוהדי סכנין לא הייתה במקום ותרמה לאווירת ההסתה. קריאות כמו "בדם ורוח נפדה את פלסטין" אינן צריכות להישמע במגרשי הכדורגל. גם הנהמות של אוהדי קבוצתי לעבר שחקנה שחום העור של בית"ר, אלי דסה, עוררו בי צמרמורת.
אבל לכדורגל הישראלי גם פנים יפות יותר וראוי להציגן. מדובר בענף שמאפשר מוביליות לכל האוכלוסיות בחברה, יותר מאשר בכל תחום אחר. אני דוגמה חיה לכך. כדי להצליח הייתי צריך להתגבר על קריאות גזעניות לעברי ואני מודה לאלוהים שנתן לי את הכוח להתגבר ולהתאפק. במגרש לא התייחסתי למה שקורה מסביב, אלא רק אחרי המשחק, ואז תמיד נרתמתי להעביר מסר של שלום ודו קיום.
עברתי את הקשיים והצלחתי לא רק על המגרש – הצלחתי להשתמש בבמה שניתנה לי כדי לקדם רעיונות חשובים של שוויון ואחווה.
חייבים לעשות מעשה, כדי שבני שני העמים יוכלו לחיות יחד בכבוד
זוויות יפות נוספות לפנים הללו ניתן לראות אצל משתתפי המשלחת שתצא השבוע ל סדנה לימודית וחווייתית בת חמישה ימים באנגליה, שבעה מנהיגים חברתיים המקדמים פעילות חברתית באמצעות הכדורגל ומסמלים בפעילותיהם המגוונות ערכים של "כדורגל לכולם"- שיוויון, קבלת האחר, חיים בשיתוף, סובלנות ומשחק הוגן.
אני גאה להוביל את המשלחת הזאת, שיוצאת לביקור ביוזמת הקרן החדשה לישראל כחלק משיתוף בין ההתאחדות לכדורגל הישראלית והאנגלית, במטרה לשכלל את הפעילות החברתית של חברי המשלחת ולרכוש מיומנות בכל הקשור למיגור גזענות ואלימות בכדורגל והקניית ערכים באמצעות המשחק הפופולארי בעולם.
מדובר בשגרירים אמיתיים של ערכי ה"כדורגל לכולם" שעוסקים בתחומים חשובים ומגוונים כמו, קידום כדורגל נשים, מתן גישה לילדים מאזורי מצוקה ופריפריה, חינוך לערכים במועדוני כדורגל כולל סיוע לתלמידים במועדון המתקשים בלימודים, עידוד חיים בשיתוף של יהודים וערבים קידום שחקנים צעירים מהעדה האתיופית, עידוד ילדים העושים את צעדיהם הראשונים בכדורגל לחשיבות המשחק ההוגן ועוד.
יש הרבה מה ללמוד מהאנגלים ובכלל, וברור שסדנה בת חמישה ימים, חווייתית, מעשירה ומלמדת ככל שתהיה, לא יכולה לעשות שינוי של מאה ושמונים מעלות. כולי תקווה שהשינוי יתרחש מלמטה, פה בישראל. כי חייב להיות רוב שפוי שמאורעות העונה האחרונה במגרשי הכדורגל הדליקו אצלו נורה אדומה והחליט שחייבים לעשות מעשה, כדי שבני שני העמים יוכלו לחיות יחד בכבוד. גם על המגרש, וגם מחוצה לו.
עבאס סואן, לשעבר כדורגלן בני סכנין ונבחרת ישראל, חבר ושותף בתכנית "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים" מיסודה של הקרן החדשה לישראל