גארבג' טיים? הקרנבל בליגת העל רק מתחיל
מכבי וב"ש צחצחו חרבות לקראת משחק העונה, ובמקום לקשקש על הכישלון של הפועל ת"א ומכבי חיפה, עמרי אפק בטוח שצריך ליהנות מהמאבק ביניהן על כרטיס לאירופה. ובתחתית? תמרור אזהרה למספר קבוצות



חוץ מזה, מישהו יכול להגיד שהוא לא נהנה מהכדורגל של הפועל ומעבדורחימי, ורמוט ודמארי? למרות שבעיניי היא מלכתחילה לא הייתה מועמדת לאליפות, אין ספק שהפועל נכשלה באירופה, בגביע ובמפגשים הישירים נגד כל היריבות מהצמרת. הסיבה? לקח לה חצי שנה למצוא נוסחה, מה שהכעיס מאוד בעבר אבל עכשיו צריך להסתכל להווה. בכל השנים האחרונות - גם כשלקחה גביע וסיימה שלישית – הפועל לא שיחקה כדורגל כזה איכותי. אפשר ליהנות מהקבוצה ששואפת לכרטיס לאירופה ומשחקת כדורגל התקפי וחכם. היא תגיע לפליאוף העליון במומנטום ואז נראה אותה מתמודדת מול כל השדים שלה, אותן היריבות בצמרת מהם הוציאה 2 נקודות בלבד העונה.
האחריות היא של רן בן שמעון. לכדורגל הנהדר הזה וגם לחלק הכושל הראשון של העונה. זה כולל שני מישורים: בהתנהלות ובנושא המקצועי. זה גבה שכר לימוד גבוה אבל עבודה של מאמן במועדון נמדדת לאורך זמן. כמה מאמנים ושחקנים אפשר להחליף כדי להבין את זה? אצלנו אם שלושה חודשים דברים לא הולכים מתחיל שיח הכישלונות. תולים בכיכר העיר. זה הספורט הלאומי. להחליף. להחליף. שילך הביתה. לא רציני. הארגון בהפועל חסר חוט שידרה ויד מכוונת. מי שנדמה לו שאפשר להתרכז רק באימון נטו בצורה יציבה ושקטה ולעשות פלאים בתקופה של שלושה חודשים משחק בנדמה לי. ועדיין, בן שמעון והשחקנים חייבים עד סיום העונה להתמודד מול היריבות לצמרת ולהשיג כרטיס לאירופה. אם זה לא יקרה, כל הכדורגל המצוין הזה ישאר בגדר קוריוז.
ובחיפה? תגידו ״טראש טוק״ נמוך, תגידו שזה לא מתאים, אבל בעיניי ההתבטאות של בנאדו כלפי דורה דווקא שיקפה משהו שהיה חסר במשחק ובתגובות של בנאדו ומכבי חיפה כבר הרבה זמן. רגשות, נקמה, שאפתנות. זה סימל את המאבק של בנאדו להציל את העונה הזו, את היריבות בדרבי (שכביכול לא קובע הרבה) ואת האמוציות האישיות בתוך המשחק. לא הייתה שם אלימות מילולית או פיזית, אלא מחשבה כנה שישבה לבנאדו הרבה זמן מאז הריצה המתריסה של דורה אחרי הניצחון בדרבי הראשון כאילו הוא זכה בגביע.

תרצו או לא, המאבקים האלה הם חלק מהקרבות בתוך המשחק ומחוצה לו. הם שיחררו קיטור, הם גם ישלימו ואנחנו קיבלנו יריבות ספורטיבית כנה ומוגזמת שהפכה את הדרבי הזה להרבה יותר מעניין. הקבוצה של בנאדו שיחקה מצוין עם סגל חסר ואיש המפתח, שוב, היה אלון תורג׳מן שעשה קפיצת מדרגה בעונה נהדרת - מכריע משחקים חשובים ועשה קפיצת מדרגה נהדרת. הוא נראה בשל, חד ומלא בטחון בפעולות האחרונות. חיפה רוצה לעלות לאירופה כשהיא נכנסת לאצטדיון חדש ובדיוק כמו הפועל היא עלולה לאבד ניקוד באירופה, מה שמבטיח קרב עד קו הסיום.
המאבק הלוהט התחתית
בית"ר ירושלים ברחה מעט מלהבות התחתית אבל תצא בשבת למשחק מול בני יהודה ובמהשך לסדרת משחקים קשה. ברנדאן, בהופעת בכורה, נראה כמו שחקן עם איכויות אך ללא כושר משחק מלא. הקישור איתו ועם וילה נראה יותר בטוח וחזק אך הקבוצה לא מרשימה בלשון המעטה. יש לרוני לוי לפחות חצי הרכב חדש וטוב יותר על הנייר ולכן יש ציפיות שבזמן שנותר בית"ר תשחק כדורגל הרבה יותר איכותי.
עכו נראית גרוע משבוע לשבוע, לא בעטה פעם אחת למסגרת והיא בצלילה חופשית. מנשה משיח שרק לפנדל מיותר, למרות הכוונה המטופשת של גוטליב לגעת ביד הכדור בקושי שפשף את היד ואפילו הגיע לשחקן בית"ר במצב קורץ.
