לאוהדי הפועל ת"א, יש כמה משפטי מפתח שמלווים אותם כבר תקופה ארוכה. "לא צועקים יש לפני שהכדור באמת נכנס לשער" - כדי למנוע נאחס, "במחצית השנייה תוקפים לכיוון שער חמש" - בשביל המזל, והאחרון שבהם - "לא משנה מה, וואליד באדיר תמיד, אבל תמיד, יהיה בהרכב" - משפט שמגיע בד"כ מייאוש קל, על כך שבאדיר הוא באנקר בהרכב, בלי קשר לכושרו ויכולתו. הומור של יציע, אתם יודעים.
במחזור האחרון, בתיקו עם מכבי חיפה, המשפט הזה כבר לא תאם את המציאות. אלי גוטמן החליט להשאיר את באדיר, הקפטן שלו, על הספסל. באימונים שקדמו למפגש עם חיפה, כבר אפשר היה להריח את השינוי שמגיע.
גוטמן תרגל את דאגלס דה סילבה, שמשחק כקשר אחורי בד"כ, כבלם לצידו של אלין טופוזאקוב. אומנם זה היה לסירוגין, והיו כמה אימונים בשבוע שעבר שבאדיר דווקא כן קיבל את גופיית ההרכב, אבל בשבת, בשעה שש וחצי - כשחולקו ההרכבים למשחק כשעה לפני פתיחתו - החותמת הגיעה שחור על גבי לבן - באדיר בחוץ.
גם הערב, בגביע אופ"א נגד סנט אטיין ב-19:30 באדיר לא אמור לעלות ב-11.
"מכבי חיפה משחקת עם שני חלוצים מהירים, והייתי חייב להתאים את הקבוצה שלנו לכך", אמר גוטמן במסיבת העיתונאים כאשר נשאל על ספסולו של באדיר. הקשתי עליו ושאלתי האם זה משהו שנראה גם בהמשך, כמו למשל מול סנט אטיין באופ"א, והוא ענה: "תחכו להמשך כדי לראות מה יהיה".
אתמול, בפתיחת ההכנות לצרפתים לקראת יום חמישי, הבלם הוותיק שוב תורגל בהרכב השני, ונותר רק לשאול - האם תקופת ואליד באדיר בכדורגל הישראלי מגיעה לסופה?
נראה שכן. בגיל 34 וחצי, הרגליים כבר לא מה שהיו פעם, גם לא המהירות. התפקוד שלו כבלם רק מקשה עליו, כי בתכל'ס הוא בכלל קשר אחורי שעבר הסבה בהפועל ת"א.
גם הצוות המקצועי של הפועל הבין שחבל לבזבז את דה סילבה - בלם מטבעו, בקישור האחורי, במיוחד כשאביחי ידין הרכש החדש, כבר נמצא בכושר מצויין. השינוי התבקש מבחינתם.
שחקן אחר שהיה יורד לספסל אולי היה מפגין את התסכול שלו - אבל באדיר לא עושה את זה. בשלהי הקריירה שלו, מתוקף תפקידו כקפטן ובגלל אישיותו הלבבית, באדיר שם את הספסול בצד וממשיך להתנהג כרגיל.
השחקנים הצעירים מספרים עליו שהוא ה-"גבר" של הפועל. "אין שחקן צעיר שמגיע להפועל ו-ואליד ישר דואג לו, רואה שהכל בסדר איתו", מספר אחד השחקנים. "הוא בחיים לא יתנשא על הצעירים, לא יתפוס תחת על אף אחד, להיפך, הוא יתן לכולנו הרגשה של בית".
גם הקריירה שעשה באדיר בכדורגל - היא עטורת השגים ותארים. "תני לי חצי מהקריירה שבאדיר עשה ואני אהיה הכי מאושר בעולם", אומר אחד משחקניה הצעירים והמוכשרים של הפועל.
מכפר קאסם לווימבלדון
אחרי שגדל בכפר קאסם, באדיר עבר למחלקת הנוער של הפועל פ"ת, משם עלה לבוגרים של הקבוצה והיה שחקן מפתח. היכולת המצויינת שלו הביאה אותו לצאת לאירופה - לווימבלדון האנגלית. הוא לא הצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב, אבל זכה לרגע מיוחד שם - לכבוש שער מול מנצ'סטר יונייטד באולד טרפורד.
אחרי עונה אחת מעבר לים, באדיר חזר לארץ, וחתם במכבי חיפה - איתה החלו להגיע גם התארים. ארבע אליפויות ירוקות אחרי בצורת של שבע שנים רעות בכרמל, גביע הטוטו אחד, והדובדבן שבקצפת - העפלה לליגת האלופות. אף אחד לא ישכח את השער השיוויון שלו בגראץ - במשחק שהביא את הירוקים לצ'מפיונס ליג.
כבר במשחק הפתיחה, שוב באולד טרפורד מול השדים האדומים, הוא בישל את השער הראשון וההיסטורי של יניב קטן - לרשת של פביאן בארטז. אם שמים בצד את "פרשת הפקס", בה הוא היה הגיבור הטרגי של חיפה אחרי ששותף במשחק מול האקה למרות שהיה מוצהב, (מה שגרם להדחת הירוקים מאירופה ומנע מפגש מול ליברפול) בסה"כ באדיר סיים את תקופתו בחיפה עם המון רגעים יפים וקסומים.
"אני יודע בדיוק מי מלכלך עליי"
להפועל תל אביב הגיע באדיר בתחילת עונת 05-06. אופיו הנוח, ההתבדחויות באימונים והחברמ'ניות שלו, גרמו לכך שבאדיר התחבב מהר מאוד על השחקנים ועל האוהדים. שני גביעים הוא השיג באדום והפך לקפטן של הפועל לאחר פרישתו של יוסי אבוקסיס.
ואז הגיעה העונה החולפת - ההסתבכות עם גיא לוזון בתחתית והלחצים האדירים של קרבות התחתית הכניסו את כל המערכת לסחרור רע.
באדיר וחברו הטוב יגאל אנטבי, היו שני אלה שהרבו לספוג את האש מה"מלכלכים" בתקשורת. "באדיר גמר את הסוס", "הוא זקן", "שיפרוש כבר", זעקו הכותרות שיצאו מפיהם של כמה מחבריהם לקבוצה. עם חברים כאלה, מי צריך אוייבים. באדיר שתק אל מול המתקפות החריפות, אבל לא פעם אמר לי בכאב בשיחות חבריות - "אני יודע בדיוק מי מלכלך עליי".
היו שמועות, שבאדיר ואנטבי הקליטו את ה"חשודים" בהדלפות וקיבלו הבטחה מההנהלה - נטפל בכך. ואז גוטמן הגיע, ייצב את השורות ונתן את מלוא הביטחון לבאדיר, ששיחק לצד אחד הבלמים הטובים שנחתו כאן אי פעם - אלין טופוזאקוב. הפועל סיימה את העונה במקום השביעי, עם כרטיס לאירופה בזכות ההעפלה לגמר הגביע מול בית"ר.
והעונה? כנראה שהגיע הסוף. אחרי 74 הופעות בנבחרת ישראל, 12 שערים במדי הכחול לבן, אין ספור שערי ליגה וגביע, באדיר כנראה זוכה לעונתו האחרונה בכדורגל שלנו. יש סיכוי טוב מאוד שבסוף השנה הוא יתלה את הנעליים, אולי אולי ימשוך עוד עונה אחת - וגם זה בספק.
תהיו בטוחים שבאדיר עוד ילחם העונה על מקומו בהרכב של גוטמן, ואולי המשפט המבודח של אוהדי הפועל מתחילת הכתבה, ישוב לככב בשערים 4-5.
