ראובן עטר
החלק הגדול ביותר בכישלון הוא של המאמן עצמו. ראשית כל הרכש לא היה מתאים, כאשר הובאו שחקנים שלא עומדים בסטנדרטים של קבוצה כמו מכבי חיפה. בנוסף, עטר לא הנחיל לקבוצה את הדרך ואת צורת המשחק הנכונים. הירוקים סבלו מחוסר יציבות גדול מדי בהרכב, שהוחלף בכל שבוע מחדש – מה שהוציא את הביטחון מהשחקנים והביא לתוצאות הלא טובות.
מעבר לזה, עטר צריך היה להבין שהוא הגיע למועדון בסדר גודל כמו מכבי חיפה ועל כן להפסיק להתעסק בדברים השוליים שלא קשורים לצד המקצועי. הוא נכנס לעניינים שהוא לא צריך לעסוק בהם, במקום להתמקד במה שקורה על הדשא.
יעקב שחר
שחר נתן למאמן הכל, בצורה המקצועית ביותר. הוא נתן לעטר את כל הקרדיט, נתן לו לבחור את השחקנים כראות עיניו והוא לא האשם במצב. שחר אישר למאמן את כל האפשרויות ונענה לכל הבקשות שלו. התחושה היא שאף מאמן אחר לא היה מקבל את הזמן שעטר קיבל.
יחד עם זאת חייבים להודות שהפיטורין מפתיעים. אף אחד, כולל אני, לא חשב ששחר יפטר את המאמן שלו, אלא יתן לו את האפשרות לגמור את העונה. כנראה שמאחורי הקלעים היו דברים עליהם אנחנו עדיין לא יודעים, אולי מהפגישה בין השניים היום, שהביאו לסיום הקדנציה הזו. אני דווקא בטוח שהפגישה היום לא הייתה על הפיטורין של עטר, אבל ייתכן שתוך כדי שיחה התפתח והתעורר משהו, אולי ספקות לגבי המשך הדרך, ואז קרה מה שקרה. לדעתי שחר לא הגיע לשיחה הזו במטרה לפטר את המאמן, אולי מה שנאמר על ידי עטר גרם לזה.
יניב קטן
לדעתי הקרע עם יניב קטן לא השפיע על המהלך הזה. זכותו של מאמן לבוא לשחקן ולומר לו: "לא התאמנת בצורה רצינית כל השבוע, אתה לא משחק השבת". אני בטוח שהמטרה של עטר לא הייתה להוציא את הקפטן מהסגל לכל העונה וזו תהיה טעות לייחס לקפטן אשמה במהלך האחרון בקרית אליעזר.
התקשורת
לתקשורת יש חלק גדול בסיום דרכו של עטר במכבי חיפה. לדעתי יש אנשים בתקשורת שרצו לראות את המאמן מחוץ לקבוצה ותרמו את שלהם. לדעתי עטר לא היה לוקח על עצמו את האחריות לשחרר את קטן עד סוף העונה, בניגוד לדברים שהוצגו בחלק מהמקומות ולכן הגיוני היה שייקשרו את הבלאגן סביב קטן לפיטורין. לדעתי אין לזה שום קשר.
האוהדים
אין מה לבוא בטענות לאוהדים. לא הם אלה שמשחקים על כר הדשא. עטר קיבל מהקהל קרדיט שאף מאמן אחר לא היה זוכה ל והם המאוכזבים הגדולים ביותר. האוהדים האמינו שהוא יביא את הכדורגל המהנה לקבוצה וזה לא קרה. לכן ברור שיש אכזבה, גם בקרב האוהדים וגם בקרב מי שהאמין בו. בסופו של דבר הוא איכזב בגדול וקודם כל את עצמו.
אני בטוח שעטר מצטער שככה נראה חלום חייו. הוא הגיע בגאווה ובביטחון שהוא הולך להרים קבוצה אטרקטיבית. בסופו של דבר ההיפך הגמור קרה. השורה התחתונה היא שהקבוצה לא מצליחה ונמצאת עמוק בתחתית. בצד השני, יכול להיות ובכל זאת יש אצל עטר תחושה מסויימת של הקלה. אם הוא לא היה מנצח את בני סכנין במשחק הקרוב הוא היה צריך ללכת בעצמו הביתה.
