קשה עד בלתי אפשרי לפתוח עיתון או אתר אינטרנט חדשותי בלי למצוא איזו כותרת שמתייחסת לאנטישמיות שמרימה את ראשה המכוער באירופה. לעתים עורכי הלילה של העיתונים מתבלבלים בין אנטישמיות לסתם אנטי-ישראליות. אבל מה שבטוח, צלב קרס שצויר על בית מלאכה נטוש בפרברי מינסק יכול להרתיח את הדם של כל ישראלי, ואולי לא פחות חשוב במקרה הזה - זה גם מוכר עיתונים.
לאור העובדה הזאת קשה שלא לשים לב להתעלמות מאותם סממנים מרתיחים ממש כאן אצלנו. כן, מדי פעם ניתן לקרוא על מתנחל שסינן את המילה "נאצי" כלפי קצין צה"ל או על רמטכ"ל שמתעצבן שמשתמשים במושג "לזכור ולא לשכוח" בהקשר של פינוי גוש קטיף – אבל יש עדיין מקומות בהן השימוש במונחים הקשורים לשואת העם היהודי מוזל לרמות בלתי נסבלות. ברוכים הבאים לבלומפילד.
ביטויים כמו "נאצים", "גטו", "תאי גזים" ו"שואה" הפכו שגורים בנוף הספורט הישראלי כבר לפני שנים ומזמן אינם מוטחים כעלבון חריג. אם בשנות התשעים השופט היה בן זונה, היום הוא כבר נאצי. התופעה התחילה בטפטוף ועכשיו דומה כי הפכה חלק בלתי נפרד מהלך הרוח במגרשי הספורט.
"מכבי נאצים, הלוואי שתמותו, שתישרפו חיים"
אזכור ראשון של סממן נאצי במגרשים אירע בשנת 1993 לאחר שמכבי ת"א בכדורסל הפסידה את אליפות המדינה להפועל גליל עליון. בזמן שכדורסלני מכבי נחתו בשדה דב חיכתה להם הפתעה לא נעימה כאשר עשרות אוהדי הפועל ת"א הגיעו להקניט אותם על הפסד האליפות. בנוסף, מכוניתו של יו"ר הקבוצה, עו"ד שמעון מזרחי, נחבלה ועל גביה נחרטו המילה "נאצי" ורוססו צלבי קרס.
"אני לא מאמין שיהודי צייר על מכוניתו של יהודי אחר צלב קרס, שלושה שבועות אחרי יום השואה", אמר אז מזרחי לעיתון "חדשות", "על מה ולמה? עוד לא נתקלתי בסוג כזה של אוהדים. זה לא ביטוי של שמחה לאיד, זה ביטוי של שנאה".
16 שנים אחרי, וההלם של מזרחי נראה נאיבי למדי. שיר עידוד של הפועל ת"א נושא את השורה "מכבי נאצים... הלוואי שתמותו, שתישרפו חיים". שיר אחר, "שתהיה שואה למכבי", שנולד ביציע א' של אולם אוסישקין ז"ל, הפך כבר לחלק בלתי נפרד מרפרטואר השירים של האוהדים האדומים ביציעי בלומפילד.
"אוהדי הפועל נוטים להכריז שהם מחוץ לזרם המרכזי", מסבירה לי דנה זמיר, אוהדת הפועל ממרכז ת"א, "אני בחרתי בקיצוניות שבה אני מתנהלת ומגרש הכדורגל מהווה עבורי פורקן בו הכל מותר. אני נהנית להוציא את הטקסטים האלה מהפה, דווקא בגלל שאני לוקחת את הדברים בפרופורציה. מי שלא - זכותו".
זילות השואה או השכלה גבוהה?
אחד שדווקא לא לוקח את זילות השואה בפרופורציה הוא י', ישראלי אמיתי עם טעם של פעם. "מבחינתי זה יהרג ובל יעבור", הוא מסביר, "ההתעלמות הזאת משירי השואה היא נפשעת בעיני. זה מוביל לאדישות שבסוף תיגרר לאלימות בלתי נמנעת".
י' הוא מלח הארץ. יליד קיבוץ שבנה עסק במו ידיו ועשה את זה בעיר הגדולה. הוא רקד הורה בכיכר מלכי ישראל כשמכבי ת"א ניצחה את הרוסים ובכה באותה כיכר כשרבין נרצח. מדובר בזן נכחד ומפוחד. דור שני לשואת העם היהודי שתמיד מסיים את כל האוכל מהצלחת וחושש מלהזדהות בשמו האמיתי.
"הפעם הראשונה בה שמעתי את השיר 'שתהיה שואה למכבי' הייתה בעונת 2004 במשחק נוער בין הפועל למכבי ת"א באוסישקין", מספר י', "מעולם לא פגשתי בשנאה שכזו במגרש ספורט ולא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות. זה היה בערב יום השואה ואוהדי הפועל שרו 'מכבי נאצים', 'שתחנקו בגז' ו'מחר חג שמח'. זה היה פשוט מקומם. ברור לי שמדובר בילדים שלא מבינים מהחיים שלהם, אבל חוסר הרגישות פשוט צרם".
אלא שאוהדי הפועל לא מסכימים עם הקביעה שמדובר בבורות או ילדותיות, להפך. "רמת ההשכלה הגבוהה שלנו מאפשרת לנו להשתמש בקיצוניות מבלי שזה יתייג אותנו כערסים, כמו אצל אוהדי שאר הקבוצות", מנסה זמיר להסביר את הלוגיקה. "מה שקורה במגרש לא קשור בכלל לשואה או לאירועים שקרו באמת. אף אחד במגרש לא מדבר על ליל הבדולח, על הפתרון הסופי או על חוקי נירנברג. זה כמו שתגיד למישהו 'בן זונה'. אתה לא באמת מתכוון שאמא של מישהו עומדת בצומת ומוכרת את גופה, אלא פשוט מתכוון למשהו שלילי".
זמיר, שמשפחת אמה נספתה באירופה, לא חוששת גם לפגוע ברגשות ניצולי השואה ולא מתכוונת להפסיק עם השירים הפוגעניים הללו. "ניצולי השואה התקוממו גם נגד סרטון הומוריסטי של היטלר מחפש חניה בת"א שמדינה שלמה נהנתה ממנו", היא מנמקת.
"בסך הכל מטאפורה"
גם במגרשי הכדורגל מצב האלימות רחוק מלהיות משביע רצון. אוהדי בית"ר ירושלים ביזו את דקת הדומיה לזכר יצחק רבין, אוהדי מכבי ת"א שרים בגנות ערביי ישראל וגם הקבוצות האחרות לא חפות מגזענות. ואולם, דומה כי אזכורי השואה לא מופיעים אצל אף אחת מהקבוצות חוץ מאשר אצל האדומים מת"א.
"השואה היא רק אמצעי", מסביר גל סוקולובסקי, אחד מאוהדי הפועל המפורסמים והבולטים ביותר. "כשאתה רוצה להדגיש שנאה לגורם מסוים, אתה בכוונה לוקח מושג מוגזם ורציני, זה הכוח שלנו".
סוקולובסקי בן ה-37 הוא פעיל ותיק בנושא חופש הביטוי בארץ. בין השאר, הוא אחראי לדיסק השטנה שנכתב על בית שאן ואיתן טייב. אוהדי הפועל האדוקים יודעים לספר שהוא חתום על כמה מהשירים השנונים ביותר ביציעי האדומים, כמו גם על כמה משירי השואה היותר קיצוניים של הקבוצה ("שימו את מכבי בתאים"). לפני כשנה הוא נעצר בחשד להטרדת ראש עיריית ת"א רון חולדאי, אך שוחרר לאחר שהשופט בני שגיא פסק כי "זכותו של אדם במדינה דמוקרטית לצעוק לראש העיר 'דיקטטור'".
כשנשאל על הקיצוניות של שיריו, מזכיר סוקולובסקי כי אוהדי הפועל הם לא היחידים בעלי שירים קיצוניים ברפרטואר. "אוהדי מכבי שרים: 'הפועל חיזבאללה'. הם משווים אותנו לאויב של עם ישראל. זה גם קיצוני, אבל אף אחד לא מדבר על זה. בכל מקרה, אנחנו לא באמת רוצים לדחוף את אוהדי מכבי לתאי גזים או להרוג אף אחד. אנחנו גם לא מקווים שאף אחד ימות, זו בסך הכל מטאפורה לנושא מזעזע".
שאול איזנברג: כולם מפחדים מהאוהדים
בפורומים של אוהדי הפועל ת"א ניתן למצוא גם אוהדי הפועל שמבקשים לצאת כנגד השירים, אך הם לרוב זוכים לכינוי "אוהדי מקלדת יפי נפש" ולא מקבלים התייחסות של ממש. אוהדים שפויים אחרים מספרים גם על אלימות שהופעלה נגדם כאשר ניסו להשתיק את המקהלה.
יו"ר קבוצת הפועל ת"א בכדורסל, שאול איזנברג, ניסה בכוחות עצמו להילחם בתופעה. "היה דרבי באוסישקין ואוהדים שלנו צעקו 'שתהיה שואה למכבי', 'מכבי נאצים' ועוד שירים שהדף לא סובל", נזכר איזנברג, "בזמן המחצית ניגשתי לשוטרי היס"מ וביקשתי להוציא את כל מי ששר את השירים האלה. מאז אוהדי הקבוצה החליטו לצאת כנגד המועדון ופתחו במרד, שנמשך בעצם עד עצם היום הזה עם הפועל אוסישקין".
איזנברג מספר על מערכת מפוחדת שלא ידעה איך להתמודד עם האוהדים. "רני כהנא (מנג'ר הקבוצה דאז, ע.ס), האיגוד, המשטרה – כולם פחדו מהם. השוטרים רשמו כמה תלונות לאנשים אבל לא בוצעו שום הליכים. אני אישית רציתי לצאת ביד קשה נגד האנשים שמבזים את זכר השואה אבל הייתי לבד במערכה". לאור דבריו של איזנברג אולי לא מפתיע שלא ניתן היה לקבל תגובה מהנהלת קבוצת הכדורגל של הפועל ת"א בנושא.
לפני שלוש שנים עברה בכנסת הצעת חוק בקריאה טרומית לפיה יוכל בית המשפט לגזור עונש של עד שלוש שנות מאסר על הקריאה "נאצי". ואולם, דומה שהפיתרון לנושא כל כך רגיש יוכל להגיע רק מתוך רצון טוב של האוהדים, ולאו דווקא באמצעות חקיקה. "אם יבוא אליי ניצול שואה ויבקש ממני להפסיק עם השירים – לא משנה אם הוא אוהד מכבי ת"א או לא – אני חד משמעית אפסיק עם זה", מסכם סוקולובסקי. לנו נותר רק לקוות שאוהדי כל הקבוצות יתעשתו במהרה וישאירו את נושא השואה מחוץ למגרשים.