למרות פער של 10 הנקודות בין מכבי תל אביב למכבי חיפה במשחק אמש היתרון של הצהובים בטבלה לא נראה על הדשא. חיפה לא נפלה ממכבי, פשוט כך. זה היה משחק שאיפיין שתי הגנות חזקות מאוד והצדיק את המוניטין של 2 קבוצות, שספגו הכי מעט בליגה העונה. שני הצמדים של הבלמים, בחיפה וגם בתל אביב, היו מצוינים ובעיקר ב"אשמתם" זה נגמר בתיקו בלי שערים.
מכבי סבלה בעיקר מהחסרון של מהראן ראדי במרכז השדה כי האיש שהחליף אותו ואמור למלא את המשבצת הזו בהיעדרו הוא מושיקו לוגסי, שמצטרף פחות להתקפה. מול הגנה טובה כמו זו של חיפה צריך שחקנים שתומכים מאחור ולאוסקר גארסיה האמלנט הזה היה חסר על הדשא. חיפה, מנגד, רצתה לנצח ועלתה עם שלושה חלוצים - דינו אנדלובו, וויאם עמאשה ושלומי אזולאי. למען האמת הם פשוט לא מצדיקים את מקומם במכבי חיפה. אף לא אחד מהם, וזו אולי היתה הבעיה הכי גדולה של אריק בנאדו.
אם מדברים על משחק העונה אז כמובן שאי אפשר גם בלי מילה על גוסטבו בוקולי, שהיה הכי טוב על המגרש. אני לא יודע מאיפה הוא מביא את זה, בגילו. אין לי ספק שאם ראובן עטר היה משתף אותו יותר הוא לא היה מפוטר. בסך הכל, באופן כללי המשחק היה קרב מעניין וקצבי עם מעברים מהירים מהגנה להתקפה. נכון ששערים לא נכבשו, אבל הכדורגל היה מהנה והרמה היתה גבוהה. לא סתם שתי הקבוצות הללו נמצאות היכן שהן בטבלה.
בכל הנוגע לקרב על התואר, סיפור האליפות נגמר עוד לפני המשחק הזה. אני לא חושב שזה היה "משחק עונה", כמו שכולנו הגדרנו אותו. הוא לא קבע את גורל העונה כולה, כי גם אם חיפה היתה מנצחת והפער היה יורד ל-7, מכבי עדיין היתה האלופה. כבודו של הקאמבק הירוק במקומו מונח, אבל הפער פשוט גדול מדי. אין ספק שבעונה הבאה, כשהפצועים שלה גם יחזרו, מכבי חיפה תהיה מועמדת בכירה לאליפות.
ומה קורה בתחתית? בצד השני של הליגה, פשוט לא ניתן לנבא מי תרד. יש מספר קבוצות שנראות רע מאוד כבר תקופה ארוכה ואם בית"ר י-ם תפסיד לאשדוד היא תהפוך גם כן למועמדת רצינית לנשור. המומנטום כרגע עם עכו, הפועל חיפה והפועל רמת גן. בני סכנין, הפועל באר שבע ומכבי נתניה נמצאות בתקפה רעה ונראה ששתיים מהן יעשו את הדרך בעונה הבאה בין מגרשי הלאומית. כרגע, הקבוצה של ראובן עטר נמצאת במצב הכי קשה ואם היא לא תנצח את סכנין בשבוע הבא היא תרד. מצד שני, קשה לראות גם איך אלישע לוי ומרקו בלבול משיגים ניצחונות, כך שמתח יהיה לנו עד לרגע האחרון.
