חץ בלב: המעברים שהסעירו את הכדורגל
אחרי סאגת עומר אצילי, חוזרים לכמה מהסיפורים הדרמטיים והמפתיעים בליגת העל. מהדרבי של ורמוט, דרך גמר הגביע של בניון, הקאמבק של אבוקסיס וה"בגידה" של גרשון. ענו בסקר



שמעון גרשון - מהפועל תל אביב לבית"ר ירושלים (2006)
אפרופו סמלים אדומים וגמרי גביע - הנה שילוב של השניים. במאי 2006, הפועל ת"א זוכה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על בני יהודה. שמעון גרשון, הקפטן האדום, מניף את הגביע ומקבל אהבה אדירה מהקהל מסביב. זו היתה הקבוצה שבה הוא גדל, צמח, והפך לקבלן תארים. ואז הגיע הכסף של ארקדי: המעבר האפשרי ליריבה הגדולה מירושלים אמנם היה ברקע, אבל גרשון השאיר את הכל על אש קטנה. ואז באה מסיבת העיתונאים, שבה בדמעות גרשון הודיע על עזיבת הפועל - ומעבר למנורה הבית"רית. במשחק הראשון שלו בבלומפילד מול הקהל שהיה שלו, הונפו שטרות כסף בדמותו - ואפילו שלט: "פעם בוגד, תמיד בוגד".
יוסי אבוקסיס - מבית"ר ירושלים להפועל תל אביב (2001)
אבוקסיס אמנם גדל בהפועל תל אביב, אבל את המעבר הזה אוהדי בית"ר לא שוכחים. זה היה בקיץ 2001, אחרי שאבוקסיס השלים לא פחות מחמש שנים בבית"ר ירושלים. הוא היה הקפטן, ואפילו דיבר על עצמו בתור "היורש של אלי אוחנה". שנה קודם, הוא אפילו דחה הצעה מפתה להצטרף למכבי תל אביב - כדי להישאר בבית"ר. אבל אז בית"ר קרסה כלכלית, הלכה להקפאת הליכים אחרי עזיבת הבעלים גד זאבי, ואבוקסיס התפנה - כדי לחזור למועדון שבו גדל. הקהל של בית"ר ראה בכך נטישה של ספינה טובעת, ועד היום שר לו שירי גנאי. השירים הפסיקו זמנית כשאבוקסיס מונה למאמן הקבוצה (ואפילו זכה איתה בגביע), אבל אז חזרו ביתר שאת - אחרי שעזב את בית"ר שוב להפועל, הפעם כמאמן.