סוף סוף, הדרבי הגדול של תל אביב חזר לעיר שלו. אמש קיבלנו את הדרבי האחרון של העשור, אבל הראשון בבלומפילד המחודש, והרעב של שני הקהלים ניכר. הקהל של מכבי ושל הפועל סיפקו תפאורה מושלמת למשחק הזה, תפאורה אירופית. אבל אחרי הכל, ועם כל האהבה וההערכה, לא צריך לקחת את זה למקום של שריפת כיסאות. זה גם מיותר, גם מסוכן וגם בסופו של דבר פוגע באצטדיון יפה שהושקע בו לא מעט כסף. חבל.
באשר לדרבי, המשחק הזה המחיש את הפער בין מכבי ת"א של העונה שעברה לזו של השנה. אם הקודמת הצליחה לנצח ולשלוט בליגה דרך ההתקפה והניצוצות, עושה רושם שמכבי הזאת מפגינה את העוצמה שלה דרך הקבוצתיות, היציבות ומעל הכל - המחויבות. אחרי שנכשל באירופה, איביץ' הבין שהוא צריך לחזור למקורות, לבסיס של קבוצת כדורגל. והדבר הראשון שמאמן צריך לדרוש מהשחקנים שלו זו הקרבה ומשמעת טקטית. אחר כך, מגיעים הניצוצות. ואצל מכבי ת"א אפשר לראות דבר יוצא דופן: היא הצליחה למצוא את ההנאה גם בנצחונות קטנים, גם בנצחונות "אפורים", גם בעובדה ההיסטורית שהם עדיין לא ספגו שער, אחרי 12 משחקי ליגה.
ובנוסף להכל, יש למכבי ת"א גם ספסל עמוק: קבוצה שיכולה להרשות מעצמה להעלות מהספסל את איתי שכטר, שטרף כל שנייה מ-19 הדקות שהוא קיבל, והוא זה שהפך את המשחק הזה מניצחון "קטן" לניצחון של 0:3 - שני המהלכים שמהם הגיעו השערים האחרונים התחילו ברגליים שלו. הוא מסמל את האיכות שיש למכבי תל אביב מחוץ להרכב, את היצירתיות שיש בסגל הרחב שלה. כאשר כל השחקנים היוצרים שלה - כמו אצילי שחזר מפציעה, כמו אלירן עטר שיחזור מפציעה, כמו אילון אלמוג שיקבל יותר קרדיט בעתיד, יהיה עוד יותר קשה לעצור אותה.
מהצד השני, בהפועל ת"א בהחלט יכולים לצאת מאוכזבים. שינויי המאמנים בהחלט נתנו את אותותיהם - אולי לא ברמת התוצאה, אבל בוודאי ברמת היכולת. אפשר לראות קבוצה של ניר קלינגר, קבוצה שמאמינה בעצמה, שלוחצת, שיודעת מה היא רוצה מעצמה במגרש. אבל הבעיה העיקרית של הפועל ת"א היא בכל מה שקשור לשליש האחרון: שם, היא פשוט לוקה בחסר, חסרה את האיכות וכל עוד לא יהיה לה את זה, היא לא באמת תוכל לנצח.
בעיה נוספת שעומדת בפני קלינגר, ועליה יצטרך לשים דגש, היא העובדה שלא מגיעים מספיק שחקנים מהקו השני בקישור: אף אחד מהשלישייה ששיחקה אתמול, שכללה את עמנואל בואטנג, סטפן ספירובסקי וניר לקס, לא מסוגל לתרום מהקו השני ולסייע להתקפה להבקיע. גם אור אינברום, שחקן שיודע לתת יותר בהתקפה, בדריבל ובמסירה האחרונה, יצטרך לתת הרבה יותר כדי שהפועל ככלל תשתפר.
בסה"כ, אתמול כמו נגד בית"ר ירושלים, ראינו קבוצה שניסתה להתעלות, שהקריבה, אבל היא חייבת הרבה יותר מחץ כדי לצבור את הנקודות שיאפשרו לה לברוח מהתחתית. הקהל של הפועל ת"א, אחרי שני המשחקים, מחא לה כפיים למרות התוצאות. זה מראה שהקהל של הפועל ת"א יודע להעריך - ולמרות התוצאות, והבעיות שבוודאי יהיו חייבות לבוא על פתרונן, יש להם קבוצה שתמיד מוכנה לתת הכל.
