איתות מדאיג מבלומפילד: הבעיה של מכבי ת"א
למכבי תל אביב של סלבישה יוקאנוביץ' יש בעיה להגיע כפייבוריטית, והשימוש במגנים התקפיים עולה למאמן הסרבי ביוקר. דראפיץ' ובית"ר ירושלים ראויים לכל המחמאות על ניצחון מוצדק, אבל מתי נראה את היכולת הזו לאורך זמן? עומרי אפק על משחק למזכרת


בית"ר ירושלים באה לבלומפילד ובמשחק נהדר עשתה בית ספר למתפרצות למכבי תל אביב. ליגת העל שלנו זקוקה נואשות למשחקים כאלה, כשקבוצות בינוניות (על הנייר) באות ומאמינות שהן יכולות להפתיע את הגדולות.
למכבי ת"א יש שתי בעיות בולטות. הראשונה – עליה כתבתי מתחילת העונה – היא הבעיה להגיע כפייבוריטית, מאז מינויו של סלבישה יוקאנוביץ', גם באירופה וגם בליגה. גם כשהיא מנצחת זה לא דרך כדורגל איכותי ודווקא המשחקים הטובים שלה, והם בודדים, היו כשהייתה אנדרדוג בדרך לאלופות. ביתר המשחקים (למעט מול עכו) היא פשוט לא משחקת מספיק טוב וחשופה למתפרצות. רעננה הוכיחה את זה בבלומפילד לפני כחודש והפעם הייתה זו בית"ר שנתנה נוקאאוט.
יוקאנוביץ' עדיין לא מוצא איזון. הוא רוצה לשחק התקפי אבל הקבוצה הולכת לאיבוד ומנצחת העונה בהבלחות או על ידי החילופים שלו במחצית השנייה. בניגוד למאמנים הקודמים, הוא מחפש מגנים התקפים וזה עולה למכבי ביוקר (בעונות הקודמות אלה היו ייני ובן הרוש שידעו לעזור בסגירות הגנתיות). בכלל, הסגירות של מכבי באיבוד כדור הן לא טובות – מהקישור, דרך המגנים ועד מרכז ההגנה. כל כך הרבה חוליות בשרשרת מצביעות על זה שזו בעיה כללית של סגנון. הקבוצה חשופה ומזמינה מתפרצות. מי זוכר מתי מכבי ספגה עשרה שערים בשלב הזה של העונה?
השוער הצעיר, פדרדאג ראיקוביץ', בעיקר נראה בהלם מהמעבר לישראל וזה ברור שמשהו לא טוב עובר עליו. יש פער עצום בין השם שייצר לעצמו לבין היכולת.