היא לא דומה: לקראת עונה מסקרנת במיוחד

הנה היא חוזרת. אחרי משחקי הקבוצות הישראליות באירופה, אלוף האלופים וגביע הטוטו, מגיע הדבר האמיתי, הדבר החשוב ביותר - ליגת העל שלנו, ועונת 2025/26 שתצא לדרך מחר (שבת). רגע לפני שריקת הפתיחה, ניסינו לשים את האצבע על כמה מהתופעות שצפויות ללוות אותנו במשך השנה הקרובה.

האליפות על הרצפה?
לפחות נכון לכתיבת שורות אלה, התחושה ב"רחוב הספורטיבי" היא שהמאבק על התואר פתוח מתמיד ויכלול לפחות שלוש קבוצות - האלופה מכבי תל אביב, סגניתה הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים. הסיבה העיקרית לתחושה הזאת היא בשל העובדה שהצהובים איבדו מספר חסר תקדים של שחקני מפתח - דור תורג`מן, ווסלי פטאצ`י, ערן זהבי, גבי קניקובסקי וסתיו למקין. הם יהיו תלויים מאוד בזרים שצירפו ועוד יצרפו, ואין ספק שאליפות שלישית ברציפות אחרי קיץ כזה תהיה מההישגים המרשימים בעידן גולדהאר, אליפות שתוכיח את החוזקה של המועדון הצהוב. ב"ש מצידה, עדיין עם הצלקת של אובדן האליפות בעונה החולפת, רוצה לקפוץ מקום אחד למעלה.

הקמפיין שלה באירופה היה כישלון, אך על פניו היא נראית כקבוצה הבשלה ביותר והמחוברת ביותר. האם רן קוז`וך יוכיח שהעונה הקודמת לא הייתה הבלחה? חובת ההוכחה עליו. המועמדת השלישית היא כמובן בית"ר ירושלים, עם הסגל הישראלי המלהיב ביותר ומי שלדעת רבים הם שני השחקנים הטובים בליגה - עומר אצילי וירדן שועה. בית"ר ניסתה לחזק את עצמה בהגנה וזאת כמובן תהיה השאלה הגדולה לגבי ההצלחה שלה, ביחד עם היכולת של ברק יצחקי למצוא את האיזון בין הכדורגל המלהיב לכדורגל המאוזן שגם יודע להוציא נקודות במשחקים פחות טובים.

לאן הולכת מכבי חיפה?
בצדק או שלא בצדק, האווירה סביב המועדון המפואר מהכרמל היא כנראה הרעה ביותר בשנים האחרונות. הקהל הירוק מרגיש שחזר עשור אחורה, ופתאום שלוש השנים המופלאות ההן תחת ברק בכר נראות כמו זיכרון רחוק. דייגו פלורס נמצא על הגריל מהרגע שנחת, והתחושה היא שכל התנאים נגדו. הוא יפתח את העונה עם מפגשים נגד ריינה, בית"ר ירושלים, אשדוד, דרבי נגד הפועל חיפה ומשחק בית נגד הפועל באר שבע. חמישה מחזורים שבסיומם אף אחד לא יתפלא אם חיפה תעבור זעזוע מקצועי נוסף. העזיבה של דיא סבע ודין דוד, הלחץ התקשורתי, המחאות של הקהל שהולכות וצוברות תאוצה והתחושה שאין שום דרך מקצועית, מעמידות בסימן שאלה גדול את העונה של הירוקים. למאמן הארגנטינאי שנראה כמו טיפוס נחמד במיוחד, מחכה אתגר שרבים נכשלו בו בעבר. ותזכרו - רוני לוי כבר מתחמם על הקווים.

תלויות בזרים
רוב קבוצות ליגת העל עדיין לא ישחקו עם 8 זרים העונה, אבל אין ספק שהשחקנים שמגיעים מבחוץ הופכים למשמעותיים מתמיד בליגה שלנו, ולאלה שעושים את ההבדל. הכשרונות הישראלים הצעירים יוצאים בגיל מוקדם החוצה, והיכולת של הקבוצות לפגוע בשחקני הרכש הזרים, בטח לאור המצב הבעייתי בשוק בעקבות המצב הבטחוני, הופכת לסוגייה מכרעת. ב"ש הוכיחה את זה בעונה שעברה עם קינגס קנגווה ולוקאס ונטורה, מכבי ת"א פגעה בגדול עם מילסון לפני שנתיים ופטאצ`י בעונה שעברה, ויודעת שלאור העובדה שאיבדה שלד ישראלי משמעותי, תהיה חייבת לפגוע ברכש הזר. זה נראה מבטיח עם כריסטיאן בליץ` נגד דינמו קייב, ויהיה מעניין לראות מי יגיע למלא את מקומו של הברזילאי שחתום באלקמאר. הכישלון של מכבי חיפה בעונה שעברה עם הזרים היה חסר תקדים, וגם בית"ר ירושלים ששיחררה 5 מהם בקיץ האחרון יודעת שהיא לא יכולה לחלום על שום אליפות בלי פגיעה ברכש הזר. המשמעות של שחקני הרכש לעיתים גדולה לא פחות בקבוצות מהדרג השני והשלישי. הפועל חיפה הגיעה לפלייאוף העליון הרבה בזכות דיארה ומאיימבו שכבר עזבו, ושחקן כמו אנטוניו ספר עשוי להיות זה שיעשה את ההבדל בבניי ריינה העונה. 

דרוש - מבקיע שערים מדופלם
מלך השערים בעונה שעברה בליגת העל, גיא מלמד, הפך לחלוץ השלישי בהיררכיה במכבי חיפה. הבאים בתור אחריו? דיא סבע, דור תורג`מן ודין דוד, כולם עזבו את הכדורגל הישראלי, זאת לצד ערן זהבי שנמצא על סף פרישה ובכל מקרה לא ישחק כנראה בליגה שלנו יותר. הכדורגל הישראלי איבד כמות גדולה מאוד של מבקיעים מחוננים וקשה לחשוב על חלוץ 9 אמיתי שכרגע ניתן להמר עליו כמי שיזכה בתואר מלך השערים. על פניו, זלאטנוביץ`, ניקולאסקו ויובאנוביץ` הם מועמדים מובילים, אך לפחות על פי המשחקים שראינו עד כה הם מתקשים להשתלב בקבוצות שלהן. ההימור שלי? עומר אצילי שיעשה זאת בפעם השלישית בקריירה.