לא אדם רגיל: העליונות של קינגס קנגווה

2. הפועל. הקאמבק של הפועל ת"א חזרה לליגת העל מתגלה כמורכב ממה שהובטח. שוב, בפעם ה-80 אלף בערך, מוכיח כמה מרמה מפעל גביע הטוטו. כמה הוא אולי בלבל אפילו את הפועל ת"א עצמה - הניצחון הקליל שלה בחצי הגמר על חשבון הפועל ב"ש החזקה, קצת שיבש שם את הסיסטם. שלא תטעו, הפועל ת"א באמת שיחקה מרשים בטרנר בניצחון 0:2, אבל זה היה אקס טריטוריה - גביע הטוטו הוא אירוע נחמד, אבל הוא לא דומה ללחץ ולאינטנסיביות של משחק ליגה. אולי רק בגמר, כשהקבוצות אשכרה באות כדי לזכות בתואר - אבל לא דקה אחת קודם.

אחרי שניצחה את באר שבע, הפועל ת"א אולי הרגישה קצת חזקה מדי - חזקה יותר ממה שהיא באמת. ובמובן הזה, שני המשחקים הראשונים שלה נגד הפועל ק"ש ומכבי בני ריינה היו שיעור טוב בצניעות - ואולי גם בתיאום ציפיות.

הפועל תל אביב היא קבוצה עם אופי גדול, עם לב, עם מאמן ברמה גבוהה ועם כמה כשרונות אדירים (בעיקר דניאל דאפה וסתיו טוריאל) - אבל היא עוד לא קבוצת צמרת אמיתית. ובמובן הזה, ריינה היא המבחן - ריינה היא הברומטר שמשקף את הליגה הישראלית; אלה בדיוק הקבוצות שהפועל ת"א צריכה לעבור, בדרך ממעמד של עולה חדשה לליגת העל - לקבוצה חזקה באמת.

ואת המבחן הזה היא עדיין לא עברה - היא ממש הייתה קרובה להפסיד בו. אלמלא "רגע ההפועל" הזה של אנדריאן קרייב בדקה ה-94 - כבר היו מדברים שם על חזרה למציאות. אבל גם אחרי שער השוויון המרגש הזה, הפועל ת"א תצטרך קצת לכייל מחדש את עצמה. הדרך שלה בליגת העל, אחרי החזרה מהלאומית, עדיין בראשיתה - והיא צריכה לעבור עוד כברת דרך, עד שהיא תוכל לתת פייט של ממש לקבוצות הגדולות.