בגיל 31 מוחמד גדיר עומד בפני דילמה לא פשוטה. הפציעות מקשות עליו להמשיך ולשחק והפעם האחרונה שהוא דרך על מגרש היתה בנובמבר 2011, וכעת הוא צריך להחליט: האם לעבור שוב ניתוח שאולי יאפשר לו לחזור או לוותר ולהודיע על פרישה ממשחק. בינתיים, הוא מקבל חוות דעת ומחכה עם ההחלטה.
"רק עכשיו חזרתי מבולוניה. יש שם מקום שיקומי מהמתקדמים ביותר בעולם", הוא סיפר ל"חמש באוויר", "קיבלתי חוות דעת, עשיתי צילומים. צריך לקבל החלטה. זה לא קל. אני נאבק עם עצמי. אני צריך להיות שלם עם ההחלטה. אם אני חוזר, אני עלול לסכן את הבריאות שלי".
גדיר פירט לגבי הפציעה שלו: "יש לי שחיקה בסחוס בדרגה הכי גבוהה, בגלל ניתוחים במיניסקוס. הגעתי למצב שאין לי בכלל מיניסקוס. עשיתי כבר ניתוח בארץ וזה לא שינה יותר מדי. אחרי הצילומים שעברתי, מתברר שיש לי את זה בשתי הרגליים, לא רק ברגל אחת".
"אמרתי לרופא שאני רוצה להתעסק בספורט, אני רוצה לרוץ עוד כמה שנים", המשיך החלוץ, "בחו"ל אומרים לי ש-65 אחוז שאני אוכל לחזור ולשחק כדורגל, בארץ נותנים לי אפס אחוז. אם אעשה השתלה בשתי הרגליים זה משהו קיצוני. לפרוש זו מילה מאוד גדולה. קל להגיד את זה. אני צריך לעשות מעל מאה אחוז, גם עוד כמה שנים, בשביל להיות שלם עם ההחלטה. הקרבתי מספיק בשביל הכדורגל".
אם יחליט לתלות את הנעליים, גדיר יכול להסתכל לאחור ולהיות מרוצה ממה שהשיג. הוא זכה ב-5 אליפויות, העפיל לליגת האלופות עם מכבי חיפה, היה חלק מהמסע אירופי נהדר בב"ש וגם שיחק בחו"ל. "רק אחרי אתה מבין מה עשית", הוא אומר על ההעפלה הקודמת של מכבי חיפה לשלב הבתים של המפעל הבכיר באירופה, "זה השיא של כל שחקן. הייתי ילד, לא הבנתי את הגודל של הדבר הזה".
ומה לגבי כוכב העלייה של חיפה פרנטזדי פיירו? גדיר מעניק לו השוואה מחמיאה: "ברק אוהב את הסגנון של פיירו. יש לו יכולות פיזיות כמו של טוני וואקמה. פיזיות, כח. כשחלוץ מבקיע, הוא מקבל את הבטחון ואין כמו בטחון בכדורגל".
