ביום שבת הקרוב אורי צעדון ירשום ניצחון עוד לפני שהוא יעלה על כר הדשא. הוא יעשה זאת כי כנגד כל הסיכויים, בגיל 25, כשמאחוריו אין ספור מכשולים ועם מטען נפשי כבד הכולל טרגדיה משפחתית, פציעות קשות ומחשבות על פרישה - הוא יערוך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה מליגת העל, בהרכב הראשון של בני יהודה, במשחק אלוף האלופים.
איסמעיל ריאן, בן רייכרט, עאיד חבשי, שובל גוזלן, אלו רק חלק מהשמות הגדולים שיצאו משנתון 94' של מחלקת הנוער במכבי חיפה. אורי צעדון, הוא שם שאולי היינו אמורים להכיר, לו החיים היו מסתדרים אחרת.
הטרגדיה המשפחתית והכדורגל כמפלט
המשבר הראשון והגדול מכולם הכה בצעדון כשהיה בן 6 בלבד, אז איבד את אמו, רחל ז"ל, שנפטרה לאחר מאבק ארוך במחלה קשה. הוא נותר עם אביו, שני אחיו והכדורגל, שהפך עבורו מקום מפלט.
למחלקת הנוער של מכבי חיפה הוא הצטרף כשהיה בן 12, אז שימש כשחקן כנף ומלבד שערים, הצליח לכבוש גם את לב הצוות המקצועי שהגדיר אותו ככישרון גדול. גילי לבנדה, שאימן אותו לאורך שנות נעוריו מתאר שחקן מופנם ושקט כל כך, שהוא אפילו לא ידע איך נשמע קולו: "אני לא זוכר אותו מדבר. זאת הייתה קבוצה מאוד רועשת וגועשת והוא תמיד היה שקט ואף פעם לא התלונן".
הפוטנציאל, לעומת זאת, היה בשמיים. "היה לי הכבוד לאמן אותו. הוא היה שחקן נדיר מאוד, משחק ככנף שמאל ואף אחד לא היה מבין מה הרגל החזקה שלו. מעבר ליכולות הגנתיות יש לו גם יכולות התקפיות מדהימות, כושר גופני מצוין, טכניקה גבוהה, קצב טוב ומהירות", נזכר לבנדה, "האופי שלו הקרין על המשחק וכשהיה עולה הדשא, הוא היה בעולם אחר".
אז לאן נעלם הילד המופנם עם הפוטנציאל הגדול? בקיץ 2013, בזמן שחבריו לנוער טיפסו אל קבוצת הבוגרים של מכבי חיפה, צעדון, המתנשא היום לגובה של 1.70 מטרים בלבד, היה נמוך מדי לטעמם ולא נכלל בתכניות של המועדון, שבאותה תקופה העדיף שחקנים פיזיים יותר. צעדון מצא את עצמו בליגה א', שם תפס אותו המשבר הבא.
הפציעות שכמעט שברו אותו
ב-2014/15 חצי עונה בלבד לאחר שהצטרף למ.ס כרמיאל-צפת, שבר השחקן את השוקית במהלך אימון, פציעה שגרמה לו להיעדר יותר משבעה חודשים מהמגרשים. מיד עם חזרתו לכשירות, הגיעה ההזדמנות הגדולה לטפס אל הליגה הלאומית ועמיר תורג'מן הזמין אותו להתרשמות בבית"ר ת"א/רמלה. שם, בזמן שנבחן, רצה הגורל, והוא שבר שוב את אותה השוקית.
צעדון לא ויתר, חזר שוב אל כר הדשא, הפעם במדי עירוני טבריה ואז באחד האימונים, שבר את השוקית בפעם השלישית. "זה בלתי נתפס. אחרי פציעות כאלו שחקנים פורשים. פעם אחת אתה מתאושש, בפעם השנייה אתה נושך שפתיים, אבל בפעם השלישית אתה כבר שבור לחלוטין", מספר אילן סוויסה שאימן אותו באותה התקופה.
צעדון, מותש ומתוסכל, כבר חשב לוותר על החלום, אבל הקשר שנרקם בינו ובין סוויסה, חצה את גבולות המאמן-שחקן: "אני לקחתי אותו כפרויקט. הוא מיוחד. אין הרבה שחקנים עם תעצומות נפש ורעב כמו שיש לו", הסביר, "חיבקתי אותו ואמרתי לו שאני איתו, אני אלווה אותו". השיקום היה ארוך וצעדון חזר לשחק רק ב-2017/18. באותה עונה כבש שישה שערים.
נקודת רתיחה - המעבר להפועל עפולה
אחד האנשים שהאמינו בצעדון הוא ג'קי דהאן, שבחר לייצג אותו דווקא כשהקריירה שלו נראתה גמורה. "הוא הגיע שבור, אחרי פציעות קשות ותקופה ארוכה שלא שיחק. אבל הרצון שלו והתיאבון שלו להצליח פשוט תפסו אותי", מספר דהאן.
נקודת המפנה הגיעה עם הצטרפותו להפועל עפולה מהלאומית. "דהאן אמר לי שיש כנף שמאל שאני צריך לראות והגעתי לצפות בו במשחק של טבריה", נזכר אופיר חיים, "ישר אמרתי 'את השחקן הזה אני רוצה. ניסו להוריד אותי מזה, אמרו לי שסבל מהרבה פציעות ורק עכשיו הוא חוזר מפציעה, זה לא עניין אותי".
צעדון התייצב בעפולה וג'קי דהאן הציב תנאי. "אמרתי לו 'תעשה לו הסבה. שים אותו כמגן שמאלי בהפועל עפולה ואני מבטיח לך, תוך שנה הוא יהיה בליגת העל'", מספר דהאן על הנבואה שהתגשמה וכבר בינואר החלו להגיע לעפולה ההצעות, ביניהן מעירוני ק"ש ובני יהודה, שהביעו עניין.
את עונת 2018/19 עשה צעדון בעפולה כמגן שמאלי והפך לשחקן מרכזי ודומיננטי בהרכב שכמעט השלים העפלה לליגת העל וטיפס עד רבע הגמר בגביע המדינה. באותו רבע גמר, הוא עלה על הכוונת של יוסי אבוקסיס, שהחתים אותו במאי האחרון וסימן אותו כמי שעתיד להפוך לתגלית העונה.
האם זאת תהיה עונת הפריצה של צעדון? הציפיות והתקוות אמנם גדולות, אך חובת ההוכחה עליו. בכל מקרה, בשכונת התקווה בטוחים. "בני יהודה היא בדיוק הקרקע הנכונה לו בשביל לעשות את הקפיצה. הוא לא פחות מוכשר משי קוסטנטין או רז מאיר", טוענים בצוות המקצועי, "תוך שנתיים, כולם ידעו מי זה אורי צעדון".
