גם כסף לא הופך לוזרים לווינרים: על עוד כישלון של ב"ש

יש לי הרבה טענות להפועל באר שבע כקבוצה, וגם למאמן שלה ברק בכר. האדומים שיחקו מול קבוצה בינונית והיו חייבים לעבור, אבל הסיבה העיקרית שלא עשו זאת היא אך ורק ההרחקה של שיר צדק. בשנייה אחת של אובדן עשתונות, הבלם החליט שהוא חייב "להחזיר" לחלוץ תון, וב"ש איבדה את אירופה.

רבות דובר על ברק בכר, ועל השאלה איך יסתדר בקבוצה הרבה יותר גדולה מקריית שמונה, ובמשחק נגד תון קיבלנו כמה תשובות. זה התחיל מהחילוף של אליניב ברדה. כששיר צדק הורחק בדקה ה-20, ראינו את ברדה רץ למאמן ומסמן לו שהוא ישחק באמצע והובאן יירד למרכז ההגנה. זה הלך מצוין, כי ברדה אחראי, והרומני – מנוסה שיודע לשחק כבלם. ואז, משום מקום, 17 דקות אחרי ההרחקה ו-8 דקות לפני המחצית, כשב"ש עדיין ביתרון, בכר הכניס את לואי טהאא הלא מנוסה, שלא רגיל למעמדים האלה, ועוד לפני שהוא הבין את מי הוא שומר כבר מצא עצמו בלב הבלאגן שהוביל לשוויון.

במחצית שנייה, תון שלטה במגרש, ובכר נתקע עם אותו הרכב, כשעל כר הדשא שני שחקני הרוחב - בוזגלו ומליקסון - ועל הספסל מחכים בן שהר וטוני וואקמה. כשאתה מתגונן ויוצא למתפרצות אתה צריך שחקנים כמוהם, כאלה שמשחקים לעומק וחושבים על שערים ומספרים.