"למה לא שיחקתי? תשאל את קוז`וך. הוכחתי שאני עדיין יודע לכבוש"
המפגש המקרי עם מאמן ב"ש ("הראה לי שיש לי צלחת בטרנספרמרקט"), הבטחון ("רוצה לדרוס את הליגה") והחרטה ("בלי קורונה, עוד הייתי בחו"ל"). אחרי ששרד עם הפועל חיפה, אלון תורג`מן לא מסתכל לאחור: "אחרי גול יש כמה שניות שזה אתה, השקט ואלוהים. זה הסיפוק הכי גדול"
בגיל 34, כשרוב הכדורגלנים מתחילים לספור את הימים עד הפרישה, אלון תורג`מן מצא את עצמו בשיאה של רכבת הרים מטלטלת. עונה שנפתחה עם שאיפות לחגוג אליפות באדום של בירת הנגב המשיכה במאבקי הישרדות דרמטיים במדים האדומים של הכרמל - תורג`מן לא רק שרד את העונה הזו, הוא יצא ממנה רעב מתמיד. בראיון חשוף לערוץ הספורט חלוץ הפועל חיפה מדבר על שערים, משברים, תארים והסיבה שבגללה הוא עדיין מסרב לחשוב על הצעד הבא.
אלון, אנחנו מסכמים עונה ומתחילים בקרוב עונה חדשה. איך אתה מסכם את השנה שעברה עליך?
"וואו, האמת רכבת הרים. אתה יודע, להתחיל בבאר שבע אחרי עונה פנטסטית שעשיתי עם 14 גולים בליגה, ואז להתחיל את העונה הזאת ולא לקבל את הקרדיט שרציתי ושחשבתי שמגיע לי. אבל כספורטאי התמודדתי עם זה כמו שצריך. קיבלתי החלטה לעבור להפועל חיפה כשהייתה במצב לא הכי טוב. אני שלם עם ההחלטה והכי מאושר שהסוף היה בדיוק כמו שחלמתי עליו".
בגיל 34, אתה חושב כבר על הצעד הבא?
"הראש לא חושב כרגע על הצעד הבא. הראש חושב על העונה הקרובה, איך לעשות את המספרים שאני רוצה לעשות ואיך להנהיג ולהביא את הפועל חיפה למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם".
איפה אתה רואה את עצמך ביום שאחרי?
"נמנע מלענות על השאלה הזאת כרגע. אל תסכם לי את הקריירה (צוחק)".
נמנע מלחשוב על זה?
"כן, כי אני לא שם באמת. הראש והגוף שלי לא שם. אני ב-100% בתוך המגרש. רוצה לדרוס את הליגה ולעשות את מה שאני יודע הכי טוב. לא חשבתי על תפקיד אימון או משהו, אני רעב. כדורגל זה דבר דינמי, אבל מבחינת הגוף אני מרגיש פנטסטי. צוות הכושר בהפועל באר שבע החזיר אותי כמה שנים אחורה ועשה לי טוב בגוף. מבחינה פיזית, כמו שב-10 מחזורים בחיפה כבשתי 7 שערים, אני מרגיש שיש לי עוד הרבה מה לתת".
במשחק האחרון של העונה הגעת לציון דרך מרשים של 100 שערי ליגה, מה המטרה הבאה?
"להצעיד את הפועל חיפה קדימה. אני מרגיש מוערך מאוד במועדון ומודה על כך. מרגיש היום שאני הרבה מעבר רק לשערים - אם זה בחדר ההלבשה, או בשיחות עם שחקנים או בקהילה עם חיילים. אבל כמובן שלכבוש זה הכי כיף בעולם. יש כמה שניות אחרי גול שזה רק אתה, השקט ואלוהים, זה הסיפוק הכי גדול שיש עלי האדמות".