פציעות חוזרות? המצב הסבוך של מכבי חיפה
הירוקים מהכרמל מתמודדים עם שורה ארוכה של פציעות. מאפקט פלורס, דרך שאלת ניהול העומסים ועד ההשפעה של הצערת הקבוצה. ניתוח

כמו כל דבר טוב בחיים, כדורגל הוא עסק מסובך. זה נכון ברמה הטקטית וברמה הפסיכולוגית, אבל לפני שתיהן מגיעה הרמה החשובה ביותר, זאת שאותה קל לפספס מהיציע והכורסא. הרמה הפיזית. עומס המחזורים המשוגע בפלייאוף העליון, שנוצר בהשפעת "שאגת הארי", הוביל לכך שאנחנו רואים יותר ויותר פציעות ועומס מטורף על שחקנים.
למרות שכולן מתמודדות עם המצב, יש קבוצה אחת בה זה מרגיש מעט יותר קיצוני מהשאר - מכבי חיפה. עלי מוחמד, קני סייף, סילבה קאני, סדריק דון, אלעד אמיר, קנג`י חורה, מיכאל אוחנה, מנואל בנסון ופייר קורנו גמרו את העונה. כל אלה מצטרפים לפדראו (שהיה על הספסל מול מכבי ת"א לראשונה העונה), אדם גרימברג שבספק למשחקים שנותרו וליאור קאסה.
12 שחקני שדה, שבאופן די מדהים משתלבים בצורה מצוינת יחד ב-4:3:3. הפיזור בין העמדות מעיד על כך שמדובר במשהו מערכתי יותר, ולא בדרישות יוצאות דופן מחלק אחד במגרש. סייף, אמיר, קורנו, פדראו ומוחמד (בשני מקרים שונים) סובלים מפציעות חוזרות, לאחר שכבר החמיצו תקופה העונה. בנסון, אוחנה וחורה התמודדו עם לא מעט פציעות לאורך הקריירה ונפגעו שוב כבר עכשיו אחרי דקות ארוכות על הדשא. דפוס חוזר ולא אידיאלי, בלשון המעטה.

אמיר, קורנו ומוחמד נפצעו לתקופה ממושכת, חזרו ונפצעו שוב (כשבמקרה של מוחמד זה קרה פעמיים). מנואל בנסון נפצע בשריר הירך האחורי אחרי פציעות לכל אורך הקריירה. פדראו לא מצליח לחזור לכושר משחק, כשבכל פעם בה הוא חזר לאימונים הוא סובל מכאבים שמאטים את תהליך הפציעה והיה על הספסל לראשונה העונה. למה זה קורה, והאם הבעיה רק במכבי חיפה?
לפני שנצלול לעומק, נתחיל מנתונים. בהתבסס על המאגר של טרנספרמרקט בדקנו פציעות חוזרות בקבוצות ליגת העל, כאשר כל העדרות משמעותית לתפיסתנו היא העדרות משלושה משחקים ומעלה. כמה שחקנים התמודדו עם שתי תקופות כאלה העונה, בהן לא היו בכלל בסגל?
בית"ר ירושלים - ירין לוי.
הפועל באר שבע - אופיר דוידזאדה.
מכבי תל אביב - כריסטיאן בליץ`.
הפועל תל אביב - אין.
מכבי חיפה - פייר קורנו, אלעד אמיר, עלי מוחמד, קני סייף.
כאמור, החישוב הזה לא כולל שחקנים כמו פדראו או בנסון שהתמודדו עם פציעות קודם לכן. הוא לא כולל שחקנים כמו חמודי כנעאן או מיכאל אוחנה שכן נמצאים בסגל, אבל לא משחקים את כמות הדקות שהיו משחקים בעולם בו היו כשירים לחלוטין. השורה התחתונה בולטת ומדאיגה: כמות הפציעות החוזרות במכבי חיפה, גם בחישוב שאולי מקל מבחינתם, זהה לזאת של ארבע הגדולות האחרות יחד, וזה בעונה בה רק מכבי תל אביב משחקת באירופה.
יש כאן בעיה. בבדיקה שערכנו במדור בפברואר האחרון מצאנו כי מכבי חיפה הייתה הקבוצה ששחקניה החמיצו את כמות המשחקים הגבוהה ביותר בליגת העל, וזה עוד היה לפני חלק מאותן פציעות חוזרות. כמה זה תלוי בירוקים? האם זה כדור שלג? הנה חלק מהתשובות האפשריות.

שימו לב לשני השמות שלא מופיעים ברשימה הזאת - חמודי כנעאן וסתיו טוריאל. שאלת העומס עליהם מהווה חלק אינסטרומנטלי בעונה של הפועל באר שבע והפועל תל אביב, אבל הם לא חצו את הקריטריון שלנו לפציעה חוזרת - העדרות משלושה משחקים רצופים. הפועל ת"א הייתה הקבוצה ששחקניה פספסו את כמות המשחקים הגבוהה ביותר בליגת העל עד למבצע שאגת הארי, אך בריאה לאורך הפלייאוף האחרון.
ייתכן שהסיבה קשורה לתדירות בה שחקנים נכנסים ויוצאים מההרכב. אלעד אמיר פתח בארבעה משחקים, נעדר מחמישה, עלה מהספסל ואז פתח בארבעה רצופים לפני שנפצע. עלי מוחמד פתח ב-9 מ-10 משחקים, נפצע, חזר בזמן שאגת הארי, פתח בשלושה רצופים ונפצע שוב. פייר קורנו נעדר מחמישה משחקים, פתח בשמונה, הורחק ואז גמר את העונה.
מנואל בנסון אמנם הגיע בינואר, אך ניתן למצוא קווי דמיון. הוא לא שיחק מאז נובמבר, ולא הגיע ל-400 דקות בחצי שנה באנגליה. הוא חתם בחיפה בתחילת פברואר, עלה במשחק הראשון מהספסל ואז שיחק 430 דקות ב-30 ימים בדיוק, כשהוא מקבל מחצית לפחות בכל משחק. לאחר מכן הוא נפצע וגמר את העונה. סדריק דון פתח בחמישה משחקים בפלייאוף העליון ושיחק 437 דקות תוך חודש עד שנפצע והוחלף מול בית"ר ירושלים.
קנג`י חורה אמנם לא סבל מפציעה חוזרת, אך אחרי שנתיים בליגה הקטארית הוא פתח ב-13 משחקים רצופים, שלושה מתוכם אחרי פגרת המלחמה, נפגע בברך וגמר את העונה. יש מי שימצאו דמיון בין השניים, בין שני שחקנים שקפצו מדרגה בדרישות הפיזיות, לא ירדו מההרכב ונפגעו.
לפי הודעות המועדון של הירוקים מהכרמל, אמיר ובנסון סובלים ממתיחות ברצועות הברך ושריר הירך, פציעות שלעתים קשורות לעומס, בעוד עלי מוחמד סבל פעמיים מקרע בשריר הארבע ראשי. קשה להגיד אותו דבר על חורה (קרע במיניסקוס) או על קורנו (קרע מלא בצולבת).

פער הגילאים
השחקנים המסקרנים ביותר של מכבי חיפה הם מי שהיו חלק מהאקדמיה בתחילת העונה. שמות כמו אלעד אמיר, נעם שטייפמן, נבות רטנר, ינון פיינגזיכט ואדם גרימברג עלו בנקודות שונות של העונה מהנוער, בעוד ליסב עיסאת בעונת הבוגרים השנייה שלו והראשונה בקבוצה. החלפת הדורות הזאת, בחלק מהמקרים, עלולה להוביל לפער חריג בעומסים שבתורו מוביל לפציעות. חשוב לציין שאין לנו את נתוני המעקב הרפואיים שיש לחיפה, קבוצה שמעסיקה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שכל תפקידם הוא למנוע את אותן פציעות.
המעבר הפיזי מנוער לבוגרים הוא אחת השאלות הגדולות בעולם הכדורגל. מצד אחד מדובר באתגר פיזי אחר, שאלה מורכבת מאוד גם במצב בו הליגה מתנהלת באופן נורמלי עם משחק אחד בשבוע, אך מצד שני הקבוצה רוצה את שחקניה הטובים ביותר בכל משחק. מחלקת הנוער של מכבי חיפה עברה עונה פנומנלית בה הדיחה את ברצלונה מליגת האלופות לנוער והפסידה בפנדלים מול אתלטיקו מדריד. ההישג הגדול באמת היה פיתוחם של שחקנים כמו רטנר, פיינגזיכט וגרימברג, כאלה שנראים כאילו הם יכולים להיות מובילים בכדורגל הישראלי ב-20 השנה הבאות. זאת המטרה האמיתית. השאלה היא השילוב שלהם, בין היתר מבחינת הנטייה לפציעות והן מבחינת התנודות החדות - שחקנים שפתחו בהרכב ועברו לספסל או חזרה לנוער. אולי זה העומק שחסר לירוקים?
אפקט פלורס
מאמן מכבי חיפה לשעבר צבר מוניטין שלילי בכל הקשור לזה שקבוצותיו מתמודדות עם מכת פציעות גבוהה במהלך העונה, בין היתר בשל אימונים אינטנסיביים מדי. פלורס נראה כמו נטע זר בכדורגל הישראלי, וייתכן שמדובר בתופעת לוואי של המעבר ממנו לברק בכר, המאמן ששיקם את הקבוצה ולא ערך איתה הכנה. למרות זאת, הטענות האלה קיימות מספר שנים במכבי חיפה - הן בסיבוב הקודם של בכר, הן בעידן מסאי דגו.
מה הלאה?
מכבי חיפה, בסבירות גבוהה, לא תשחק במוקדמות הכדורגל האירופי בעונת 2026/27. הקבוצה רחוקה מאוד מהפועל ת"א כשנותר מספר מצומצם של נקודות בקופה. מדובר בכישלון מקצועי לקבוצה ששיחקה ב-2022/23 בליגת האלופות, אבל בהזדמנות גדולה.
תראו את המקבילה האנגלית של הירוקים, מנצ`סטר יונייטד. בעונה בה עשר אנגליות השתתפו באירופה והשדים האדומים נותרו בחוץ הם הצליחו להגיע למקום השלישי בפרמייר ליג, גם אחרי חילופי מאמן, בחסות רכש נכון ובעיקר ניהול עומסים שאפשר להם להתמקד במסגרת אחת מההתחלה. אולי השינוי הזה במכבי חיפה, מין תיאום ציפיות בסגל שנראה רחוק מאוד מאליפות כרגע, היא מה שדרוש. רק בריאות.
במקביל, יש צורך גדול בשינוי מקצועי ובשינוי בצוות הרפואי עצמו, בהתחשב במגוון השונה של הפציעות וסימני השאלה אחרי השיקום. אין בושה בהבאת איש מקצוע זר עם רקע בתחום הייעודי של שיקום חזרה מפציעות, או שיתופי פעולה עם טכנולוגיות מתקדמות. אם פורטלנד טרייל בלייזרס שכרה חברה שמתמחה בשיקום מתאונות דרכים כדי לסייע לדני אבדיה, מכבי חיפה בהחלט יכולה לעשות אותו דבר. רק בריאות.