(צילום: אלן שיבר)
(צילום: אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
הכריע את התואר לבדו. נמני (getty)
הכריע את התואר לבדו. נמני (getty) | צילום: ספורט 5

מצבים נואשים קוראים לאנשים גדולים. כל סרט גיבורי על לימד אותנו את זה. ולעתים, גם בכדורגל - משחק קבוצתי - בסוף מגיע הרגע שבו "האחד" הוא זה שמכריע. שחקן בודד, שסוחב קבוצה שלמה לניצחון חשוב. "טופ 5" הפעם חוזר להצגות הגדולות של שחקנים בודדים: הפעמים שבהם כדורגלן אחד הכריע משחק כדורגל לבדו. הקריטריונים: המשחקים צריכים להיות בליגת העל, עם יריבות חזקות (או מגרשי חוץ קשים), במשחקים שהיו משמעותיים לשחקן - ולקבוצה. נצא אל הדרך!

במקום החמישי: ניקולאי קודריצקי - אצטדיון ר"ג, בני יהודה - בית"ר ירושלים 1:3, 20 בפברואר 1993
ראשית, היתה שם התפאורה. אצטדיון רמת גן בימיו היפים אירח את ההצגה הכפולה המוצלחת ביותר: תחילה בני יהודה המוכשרת נגד בית"ר ירושלים, ובמנה העיקרית (לכאורה) - מכבי תל אביב נגד מכבי חיפה. אבל את המנה השנייה מי זוכר. את הראשונה? ספק אם מישהו יוכל אי פעם לשכוח.

היה זה אחה"צ ששייך ל"צאר ניקולאי". נגד בית"ר, שבסוף העונה תזכה באליפות, קודריצקי התעלה וסיים עם לא פחות משלושער - כולל שער בלתי נשכח במבצע אישי, שהסתיים עם צ'יפ חלומי מעל יעקב אסייג. בני יהודה ההיא היתה קבוצה לא רעה: כללה, בין היתר, את חיים רביבו ואלון מזרחי; אבל בסוף מעל כולם ייזכר קודריצקי, כאחד הזרים הגדולים שנחתו כאן, ובאותו הערב, גם כמלך השכונה.

במקום הרביעי: אבי נמני - טדי, בית"ר ירושלים - מכבי ת"א 3:2, 17 במאי 2003
במחצית בטדי היה נראה שהעונה של מכבי תל אביב הולכת לאיבוד. בית"ר ירושלים, אז רחוקה מאוד מהצמרת, הוליכה 1:2, מכבי חיפה ניצחה 0:5 במקביל את הפועל פ"ת ונראה היה שמאבק האליפות קרוב להכרעה. דוד אמסלם ואנדז'יי קוביקה, עם שני שערים תוך דקה, נראו כמי שקוברים את הסיכוי של הצהובים לסיים כאלופים. אבל אז חזר גיבור בלתי צפוי: אבי נמני.

הכוכב הצהוב, שבאותה עונה סופסל למשך זמן ארוך אבל באותו משחק פתח בהרכב, חזר למחצית שנייה גדולה עם צמד שהפך את התוצאה: אחד בבעיטה מדויקת מ-16 מטר, השני מריבאונד מקרוב. נמני, במו רגליו, החזיר את הצהובים של ניר קלינגר למירוץ האליפות. שבוע אח"כ הוא יפרק את בני יהודה, ובמחזור הסיום הוא ייתן עוד נגיעה אחת אחרונה, שבע דקות לסיום, שהחזירה לצהובים את הצלחת. גם בעונה שבה הוא היה רחוק מהדשא רוב הזמן, נמני העניק למכבי את האליפות.

התבגר מול העיניים של כולנו. בניון (getty)
התבגר מול העיניים של כולנו. בניון (getty) | צילום: ספורט 5

במקום השלישי: יוסי בניון - קרית אליעזר, מכבי חיפה - הפועל חיפה 2:3, 22 בנובמבר 1999
תהליך ההתבגרות של יוסי בניון ארך זמן רב. שיאו היה ב-2000/2001 כשלראשונה הוביל את מכבי חיפה לתואר אליפות. אבל רגע מאוד מעניין במהלכו קרה בדרבי הזה: הפועל חיפה, האלופה היוצאת, הגיעה למפגש מול מכבי שראתה את האדומים טוענים לעליונות עירונית.

אחרי מחצית ראשונה מאופסת, בניון עקץ ראשון בדקה ה-52 והוסיף בישול לרפי כהן. זה נראה גמור, אבל הקבוצה של גוטמן הגיבה עם עמיר תורג'מן וגוראן מילנקו. 2:2! אלא שאז הגיע בניון במבצע אישי סוחף: ממרכז השדה הוא עקף, התמודד עם רן בן שמעון, דהר עד מרכז הרחבה ואז שלח כדור נהדר לפינה של דודו אוואט. הירוקים ניצחו את הדרבי, בניון הפך למלך וחיפה שוב נצבעה ירוק.

במקום השני: אלי אוחנה - טדי, בית"ר ירושלים - הפועל פ"ת 0:3, 16 בנובמבר 1996
לא רבים זוכרים, אבל זה היה משחק צמרת: המלאבסים של ניר לוין פתחו את העונה נהדר, אבל במחזור השמיני הגיעו לטדי, למפגש עם בית"ר שלא התכוונה להסתכל לאחור. איציק זוהר פתח את מסכת ההבקעות עם בעיטה חופשית אימתנית לחיבורים, אבל הגיבור האמיתי של הערב היה אוחנה, שבמחצית השנייה כבש צמד משלו והכריע את המשחק. תחילה הוא היה שם כדי לנצל ריבאונד אחרי בעיטת ענק של סטפן שאלוי אל המשקוף בדקה ה-58, ועשרים דקות אח"כ הגיע המבצע שלו: שאלוי בפריצה אדירה הוכשל, ומס' 11 היה שם כדי להרים את הכדור, לדהור עד השער ולגלגל לרשת. בגיל 33, אלי אוחנה שוב היה הגדול ביותר, במשחק שכבר אז היה קרוב להסרה מהדרך של המתחרה העיקרית.

ובמקום הראשון: ערן זהבי - בלומפילד, הפועל ת"א - מכבי ת"א 3:2, 17 במרץ 2014
בסוף? אין הופעה גדולה יותר. הצהובים של פאולו סוזה פגשו את הפועל, וערן זהבי - שבדרבי הראשון הפך את ה"פיו פיו" לסמלו המסחרי - לא הפסיק לירות. שלושער בלתי נשכח, כולל שער עמוק בתוספת הזמן, צבעו את העיר הלבנה בצהוב בוהק, וסללו את הדרך של מכבי לאליפות שנייה ברציפות. זה התחיל בדקה ה-33, כשמס' 7 ניצל טעות של קליימן כדי לכבוש את הראשון. בצד השני היה "אקדוחן" אחר, עומר דמארי, שנגח לפני ההפסקה את השוויון, ושלוש דקות לסיום ניצל פנדל כדי לקבוע 1:2.

אבל אז הגיעו דקות הסיום. "זהבי טיים". לא עברו עשרים שניות וטל בן-חיים החלוץ המחליף נפל ברחבה, השופט שרק לעונשין. זהבי קרע את הרשת ושלח את ה-2:2, רק כמתאבן לקראת המנה האמיתית: דקה 93. דגני מאבד כדור, ייני משתלט, בדש מכין, זהבי נוגע. נגיעה אחת רכה. 2:3 למכבי שחוזרת ומנצחת, וזהבי שהופך לגיבור - כמעט אליל - הצהובים, אחרי שהיה אדום בעברו. אין סיפור גדול יותר, אין סיום גדול יותר. אין הצגת יחיד כזו.