פרק מפואר ויפה בחייה של הפועל באר שבע נחתם הבוקר, בהודעה ארוכה ונרגשת. אלונה ברקת עזבה את המועדון, והותירה אותו בדרך אל הלא נודע. פרק הזמן שבו "מלכת המדבר" הוליכה את הקבוצה באדום, החל בבטן הליגה השנייה ונגמר בקמפיינים אירופיים מרשימים ובשלושה תארי אליפות רצופים, לראשונה מאז שנות השבעים. זה היה תור הזהב המודרני של המועדון, ועכשיו, כאשר הוא ככל הנראה מגיע לסיומו, זמן לסכם. "טופ 5", הפעם, בוחן את חמשת המשחקים הגדולים של הקבוצה מהדרום, מהתקופה היפה בתולדותיה.
במקום החמישי: 0:2 על בית"ר ירושלים, מחזור 34 בליגת העל, 9 במאי 2016
זו לא היתה החותמת הרשמית, אבל היא לא היתה פחות חותמת. טרנר היה מלא ברעב של 40 שנה, כששלושה מחזורים לעונה, הקבוצה מהבירה הגיעה לבירת הנגב; בעוד מכבי תל אביב, היריבה הגדולה לאליפות, התמודדה מול הפועל רעננה בחוץ. בית"ר נתנה פייט, אבל ב"ש השתלטה על המשחק, ולא הפסיקה ללחוץ על דוושת הגז. אחרי 78 דקות מותחות, מי אם לא אליניב ברדה היה שם כדי לפרוץ את הסכר - ואת הלבבות של הבאר שבעים. חמש דקות אח"כ הצטרפה פצצה מ-18 מטר של אובידיו הובאן. מכבי ת"א איבדה נקודות מול רעננה, והפער גדל לחמש - כאשר יש שש נקודות בלבד בקופה. בהמשך היא תניף את הצלחת רשמית מול סכנין, אבל שם - ידע כל אוהד - שם היא באמת זכתה בכתר.
במקום הרביעי: 2:3 על אינטר, שלב הבתים בליגה האירופית, 24 בנובמבר 2016
משחק שיותר מכל, מסמל את ההתקדמות. את גרף העלייה, שבאותו משחק הגיעה לשיא. אחד המועדונים הגדולים ביבשת, לשעבר מחזיק גביע אירופה לאלופות, עם שמות כמו מרסלו ברוזוביץ', אנטוניו קנדרבה ומאורו איקרדי - הגיע לטרנר, למפגש מול קבוצה בעלייה. ובדקה ה-25 זה נראה היה כאילו הנראזורי תנקום על הבעיטה החופשית של בוזגלו בסאן סירו, כשברוזוביץ' ואיקרדי הורידו אותם למחצית ביתרון 0:2. אלא שכאן, נכנסה הרוח הווינרית של המועדון: במחצית השנייה לוסיו צימק בנגיחה, וואקמה השיג את השוויון בפנדל - ובתוספת הזמן, במהלך שכולו סטייל, מוחמד גאדיר (!) השאיר בעקב לבן שהר את שער הניצחון. הפועל באר שבע ניצחה את אינטר. פעמיים. שורה תחתונה טובה יותר מזו, קשה לדמיין.
במקום השלישי: 1:2 על מכבי תל אביב, מחזור 8 בליגת העל, 23 באוקטובר 2017
עוד מפגן עוצמה לקבוצה של ברק בכר (שבאופן טבעי תככב בחמישייה הזאת). משחק שהפגין את העוצמה של האצטדיון הביתי: גם כאן היא נקלעה למצוקה עם כרטיס אדום של חאתם עבד אלחמיד אחרי 20 דקות, אבל לא איבדה את שיטת המשחק. המשיכה לשחק באותה דרך, ובסופו של דבר מצאה את הרשת פעמיים - פעם אחת עם טוני וואקמה בדקה ה-62, ושש דקות אחר כך גם עם בן שהר. עומר אצילי הצליח רק לצמק. הקרבות עם מכבי תל אביב אפיינו את כל עידן ברקת, אבל זו היתה הפעם שבה הפער היה הגדול ביותר לטובת האדומים מבירת הנגב.
במקום השני: 1:3 על בני סכנין, משחק האליפות ההיסטורית, 21 במאי 2016
זה לא היה משחק גדול, לא קונצרט רווי עונג; אבל זו היתה אבן הדרך המשמעותית. אחרי 40 שנה במדבר, הפועל באר שבע חצבה את הדרך לתואר אליפות היסטורי. סכנין דווקא הובילה במשחק הזה כבר אחרי שש דקות, והכניסה את האוהדים המקומיים ללחץ; אבל עד ההפסקה הגיעו שני המאורות - מאור בוזגלו ומאור מליקסון, והפכו את הקערה על פיה. בדקה ה-77 בן שהר סיפק את החותמת הסופית, ושלח את אוהדי ב"ש לדמעות של שמחה. מהפכת אלונה ברקת הושלמה בהנפת צלחת אחת: הפועל ב"ש שוב אלופה.
במקום הראשון: 1:2 על מכבי תל אביב, משחק ה"ריפיט", 29 באפריל 2017
"האם ברדה נותן לה אליפות?", שאל עמיחי שפיגלר בהתרגשות בעמדת השידור, "לא נותן"; אך לעומת זאת, "אוגו... כן נותן! הפועל באר שבע אלופה!". נכון, זה היה פחות מרגש מטרנר ומסגירת המעגל, אבל זה היה הרגע בו הפועל באר שבע של בכר וברקת נחקקה בהיסטוריה כגדולה. השוויון של מליקסון (והרמת החולצה א-לה ליאו מסי) והשפיץ של ג'ון אוגו, באחד השערים היחידים שלו בארץ, אחרי הניסיון הראשון של ברדה שחקן הבית - קיבעו את מקומה כקבוצה הטובה בארץ. מול הצהובים מתל אביב, במגרש שלהם. עם שער בדקה ה-89. עונת האליפות השנייה היתה עונת השיא של המועדון בכל הבחינות (היה גם קמפיין אירופי מוצלח) בדרך, וזה היה השיא של השיא. המשחק הגדול ביותר.
