הבלם הארגנטינאי רוצה כבר לחזור לדשא. דוטארי (צילום: ברני ארדוב)
הבלם הארגנטינאי רוצה כבר לחזור לדשא. דוטארי (צילום: ברני ארדוב) | צילום: ספורט 5
"נקווה לסיים את העונה בחודש מאי" (צילום: אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

בקיץ עשה פרנסיסקו דוטארי עלייה עם בני משפחתו לארגנטינה, אך בסיוטים הכי גדולים שלו לא חשב שכחצי שנה לאחר מכן הוא ישהה בארץ די זרה עבורו ועם שכר נמוך לאחר שכל שחקני סקציה נס ציונה יצאו לחופשה ללא תשלום. בראיון במולדתו הוא התייחס לשגרה שלו בחודש האחרון: "כאן אנו במצב דומה כמו בכל העולם. אנו נמצאים בהסגר כבר 18 יום, 13 במרץ היה היום האחרון בו הלכנו לאימונים. שם הם אמרו לנו שהפעילות של המועדונים והליגה הופסקה".

"יש לי כמה אביזרים שהבאתי מהמועדון להמשך אימונים", מספר דוטארי על השגרה החדשה, "מזרנים, משקולות, עם זה אנחנו מתאמנים. המאמן שולח לנו אימונים בווטסאפ. בימים הראשונים לא היו כל כך הרבה מגבלות ואפשר היה להמשיך לרוץ. עכשיו כבר לא נוכל לצאת, רק לחפש פריטים חיוניים. זה מסתבך עבורנו. אתה מנסה לשמור על כוח ולא להפסיד כל כך הרבה זמן בזמן שאנחנו לא יודעים כמה זה יהיה".

כמו יותר הקבוצות בליגת העל, גם בנס ציונה ממתינים להנחיות משרד הבריאות בנוגע לחידוש הליגה. בעוד הזרים המריאו למולדותיהם, דוטארי נשאר בישראל: "כנראה שזה יהיה לפחות עד ה-15 באפריל וניתן יהיה להאריך אותו עוד יותר. זה גם מסובך מבחינה חוזית. הוצבנו במצב של חופשה ללא תשלום (חל"ת), וזה אמצעי שננקט על ידי כל מועדוני ישראל בליגה הראשונה. אין לנו הרבה אפשרויות. זה מה שאנחנו עושים כאן, מחכים לחדשות שיודיעו האם הליגה תבוטל לחלוטין. התרחיש המיטבי יהיה לחדש את שבעת המחזורים שנותרו, בימים האחרונים של מאי. יש הרבה אי וודאות".

"מנסים להעביר את הזמן" (למצולם אין קשר לדוטארי) | צילום: ספורט 5

דוטארי שהגיע מהליגה השנייה בארגנטינה, סיפר על נס ציונה והכדורגל הישראלי: "המועדון קטן, עלה לליגה הראשונה בקיץ. חלפו 50 שנה מאז שהיו בליגה הבכירה. יש מעט אוהדים, אבל הוא מסודר, הוא מנסה לעשות דברים טוב כדי להישאר בליגה הראשונה. זו ליגה תחרותית, אבל יש הבדל גדול בין הקבוצות. בסה"כ יש 14 קבוצות, בין ארבע או חמש קבוצות נלחמות בתואר ובמיקומי הנציגות באירופה".

דוטארי אמנם שוהה תקופה קצרה יחסית בישראל, אך הוא כבר מגלה בקיאות באקטואליה המקומית ושומר על קשר עם משפחתו: "אני עם אשתי ושני ילדיי. יש לי ילדה בת שלוש שכבר לא הולכת לגן, כי הוא נסגר. אנחנו בדירה קטנה, אתם יכולים לדמיין. זה נעשה קשה, אבל אנחנו מנסים להעביר את הזמן הכי טוב שאפשר".

"כאן בישראל הבעיה הגדולה ביותר היא לגרום לדתיים להבין, שממשיכים להתכנס ולהתפלל בבית הכנסת, והם מקיימים ישיבות של אנשים רבים", סיפר דוטארי. "הם מתעלמים מהגבלות ההסגר, מהתקהלות של לא יותר מעשרה אנשים. אבל זו מדינה שהתארגנה במהירות. הם עשו דברים בצורה טובה ובתקווה שהמצב לא יהיה חמור כמו בספרד ובאיטליה. אני מודע למצב בארגנטינה, אני מדבר כל יום עם משפחתי".