sportFive1009962
צילום: ספורט 5
כוכב בית
כוכב בית"ר בשנותיה הנוצצות. ברוכיאן (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

אבירם ברוכיאן קצת נעלם מהתודעה בשנים האחרונות, אבל למי ששכח, מדובר במי שהיה הכוכב של בית"ר ירושלים בשנים הכי נוצצות שלה. הוא גדל במועדון ושיחק בו עשר שנים, כולל דאבל ועוד אליפות וגביע, לפני שעזב לתקופה פחות מוצלחת בפולין. מאז הוא עבר לא מעט קבוצות, כולל קאמבק לאקסית, אבל לא הצליח לחזור לרגעי התהילה. היום, בגיל 35, ובעיצומו של משבר הקורונה הוא יכול להסתכל לאחור אל אותם ימים בערגה וגם קצת געגוע ואולי להצטער על מה שיכול היה להיות. בחלק ב' של הראיון עמו, מדבר ברוכיאן על קבוצת הכוכבים בעידן לואיס פרננדז. זו הסתמכה על לא מעט על שחקנים צעירים, אותם טיפח וניסה להמריץ המאמן, גם אם לפעמים זה לא הסתדר עם המציאות.

"הצעירים של לואיס פרננדז הובילו את הקבוצה", מספר ברוכיאן, "הוא דאג לנו לחוזים והיה צועק באסיפות: 'זה העתיד של המועדון'. היה לנו משחק אימון והוא אמר שמי שמסיים כמצטיין, קיבל חופשת חלומות. אני סיימתי עם שער ובישול וכשפרננדז הכריז עליי כזוכה, אני זוכר שממש התרגשתי כמו ילד. מיכאל זנדברג ושמעון גרשון רצו לקנות את החופשה כי מסי ורונאלדיניו שיחקו בברצלונה באותה תקופה. למחרת באתי לאימון ונכנסתי לחדר המאמנים ושאלתי את פרננדז מתי הטיסה. קראתי למתורגמן וראיתי שהוא עצבני. הסברתי לו שזכיתי בפרס ומקסימום לא אפתח במשחק הקרוב, אבל לואיס היה עצבני. הוא התחיל לצעוק עליי שאני רוצה לראות את מסי ורונאלדיניו במקום להתאמן ולשחק במשחק החשוב. לא יכולתי למכור את זה לגרשון ולזנדברג כי גם להם הוא לא היה מאשר לנסוע. הוא אמר לי לזרוק את זה לפח, אבל נתתי את הכרטיסים לאחי. מסי ורונאלדיניו כבשו במשחק. לי הוא שלח תמונה למזכרת".

"היה אומר לנו לביים פציעות". פרננדז | צילום: ספורט 5

באותה תקופה שחקני בית"ר ירושלים היו חלק חשוב מהנבחרת הצעירה שהעפילה ליורו. ברוכיאן מספר על דרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים: "פרננדז היו אומר לנו לביים פציעות. הוא כל הזמן היה רב עם גיא לוי (מאמן הצעירה). הוא לא אהב שאנחנו הולכים להתאמן עם הנבחרת. גיא לוי היה אומר לי: 'אתה לא מתבייש? שחקנים מסתכלים עלייך'. אני וברק יצחקי דיברנו עם גיא, שאלנו אותו איפה אנחנו מקבלים כסף, בבית"ר או באולימפית? הסברתי לו שאנחנו לא יכולים לעשות כלום, היינו באמצע. בכל זאת, גאידמק סידר לנו את החיים".

כמה שנים קדימה. עונת 2007/8 הייתה אחת הטובות בהיסטוריה של בית"ר ירושלים. יצחק שום הצעיד אותה לדאבל, והסגל היה מלא בכוכבים כמו דארק בואטנג, אריק בנאדו, גל אלברמן וטברטקו קאלה. ברוכיאן, שהיה ממצטייני העונה עם 11 שערים בכל המסגרות, נזכר באווירה השמחה שהייתה באימונים: "עד היום אנחנו מחמיאים ליצחק שום על ניהול הקבוצה. הוא היה עושה משחקונים בכל אימון. דרור שמשון היה רוצה לעשות אימון כושר, אבל שום היה אומר לו: 'תן להם לשחק, הם יודעים לרוץ'. היינו מתערבים על פיצה והקבוצה המפסידה הייתה משלמת. אחרי כל אימון מאיר הרוש (איש המשק) היה מזמין פיצה. איך שהשליח היה יורד את הירידה של בית וגן, בואטנג היה רץ אליו בצעקות "פיצה, פיצה" להביא את הפיצות ומפוצץ את האימון. גרשון ובנאדו היו צועקים עליו כי בגללו הפסיקו את הטורניר. היינו אוכלים את הפיצות על הדשא. השליח היה מקבל טיפים שמנים, כי לכולם היה כסף בתקופה הזו וזה תמיד היה אותו שליח".

בואטנג היה אחד הזרים הגדולים שנחתו בישראל וגם אחד האוהבים בחדר ההלבשה. ברוכיאן: "אחי הקטן (אביתר) התאמן איתנו ולבואטנג היה משחק נגד ברזיל. רוביניו היה בשיאו ונחשב לאחד השחקנים הגדולים בעולם. בואטנג היה חולה על אחי הקטן, הוא היה מביא לו את התווים לחג וצועק על שחקנים בחדר ההלבשה שיביאו לאביתר את התווים שלהם. לפני המשחק מול ברזיל אביתר ביקש ממנו את החולצה של רוביניו. בואטנג אמר שהוא הצליח ויביא לנו באימון. היינו בטוחים שהוא עובד עלינו, הוא תמיד היה בא עם מכנסי ג'ינס מעט שמוטים. פתאום הוא שלף את החולצה של רוביניו מהתחתונים. הוא הסביר לנו שהוא התחנן בפני רוביניו שייתן לו את החולצה. רוביניו כבר הבטיח את החולצה לשחקן אחר בנבחרת גאנה, אבל בואטנג שכנע אותו ובסוף רוביניו הביא לו את החולצה. מישהו במועדון הציע לאחי אלף דולר על החולצה, אבל הוא שמר את המזכרת עד היום".