sportFive1012401
צילום: ספורט 5
חרך את הקו עם בניון. ריסה (getty)
חרך את הקו עם בניון. ריסה (getty) | צילום: ספורט 5

שנה אחת הם שיחקו יחד, אבל זה הספיק כדי להפוך לחברים טובים. ג'ון ארנה ריסה היה מהמצטיינים בליברפול בשבע השנים שהוא שיחק שם - פיזיות, כוח מתפרץ ותרומה התקפית נהדרת הפכו את הלוחם הנורבגי לאהוב הקהל באנפילד, וכזה שזוכה לכבוד גם היום.

בקריירה של ריסה אפשר למצוא נקודת ציון אחת בעל קשר כחול לבן - ההיכרות עם יוסי בניון. השניים חרכו יחד את האגף של המייטי רדס, במה שיצר ביניהם קשר מיוחד, שנשמר עד היום. בראיון לערוץ הספורט לרגל יום הולדתו ה-40 של בניון, ריסה מספר על החוויות המשותפות של לשחק לצד הישראלי, וגם פינטז על שיתוף פעולה עתידי עם בניון, הפעם בתור מאמן.

"יוסי בניון? חבר ואדם מדהים. איזה שחקן הוא היה", ריסה פתח את דבריו, "שיחקתי על הקווים לצד יוסי והוא תמיד היה רץ, כל הזמן. אם מישהו מסתכל על יוסי במבט ראשון הוא יכול לחשוב שמדובר בשחקן חלש פיזית, אבל הייתה לו כל כך הרבה מוטיבציה, שזה הפך אותו לשחקן שלא הפסיק לרוץ. הוא חזק בצורה יוצאת דופן, זה תענוג למגן לשחק לצדו".

ריסה ידע לסמן מה הוביל את בניון לרמות הכי גבוהות: "הדבר הכי טוב בו הייתה ראיית המשחק והמיומנות - הוא פשוט נהנה כששיחק, וזה הורגש בכל מסירה שלו. ידעת שיש על מי לסמוך ושהוא תמיד יראה אותך, וזה הוליד המון שערים ורגעים אדירים. במובן הזה, הוא שחקן ששייך לטופ העולמי ויכול היה לשחק בכל קבוצה".

הנורבגי הצביע בהמשך על בניון האדם, זה שנחשפים אליו רק בהיכרות מאחורי הקלעים: "יוסי תמיד מחייך, ויש לו חיוך כזה שאתה לא שוכח, אבל רק דבר אחד גרם לו להפסיק לחייך: ברגע שהוא הפסיד. ראית על הפנים שלו באימונים כשהיה מפסיד במשחקון - כל שפת הגוף שלו השתנתה, הפנים שלו כבר לא חייכו, הוא היה עצבני. הוא היה מסוגל לריב עם המאמן שהיה השופט במשחקון רק כי הוא הפסיד. זה מצחיק לראות את יוסי כל כך עצבני לעומת הרוגע שלו במצבים אחרים. אומנם לא כדאי להיות לידו בהפסדים, אבל זה מה שהפך אותו למיוחד. הוא ווינר ברמות יוצאות דופן.

"מעבר ליכולת על הדשא מה שאהבתי ביוסי שהוא תמיד היה מישהו שאפשר לדבר איתו", ריסה נזכר, "הוא היה חבר טוב מאוד ואחד שידע את כל הסודות שלי. היו משחקים שלא שיחקתי והראשון שניגש אליי לדבר איתי ולשאול איך אני מרגיש היה יוסי. הראייה הטובה שלו זה רק לא על הדשא, אלא גם ראיית בני האדם והחברים סביבו. פשוט אדם שהוא פירסט קלאס, נכס לקבוצה על המגרש ומחוצה לו".

אחרי שניסה את מזלו כספורט דירקטור במולדתו, בגיל 39 ג'ון ארנה ריסה כעת רוצה לבנות את עצמו כמאמן. שיאן ההופעות של נבחרת נורבגיה (110) עובד עם צעירים ומחכה לצ'אנס משמעותי לצמוח כמאמן.  "אני עוקב אחרי מה שבניון עושה בבית"ר ירושלים", ריסה הודה, "אני בטוח שהוא יצליח בגדול כספורט דירקטור. הוא יודע כדורגל ומבין איך מערכות גדולות עובדות. אני מאמן היום, והאמת? אני מקווה שנעבוד יחד בעתיד, בדיוק כמו ששיתפנו פעולה על הקווים באנפילד - אני אהיה המאמן, והוא יהיה הספורט דירקטור".