sportFive1008156
צילום: ספורט 5
אניימה. עדיף לטעמנו על אוואט (GETTY)
אניימה. עדיף לטעמנו על אוואט (GETTY) | צילום: ספורט 5

הפגרה הכפויה שבאה עלינו גורמת לנו להתגעגע לספורט, ל-11 משוגעים שרצים אחרי כדור, גם אם יש לנו ביקורת עליהם. לרגל ההפסקה בספורט הישראלי והעולמי, ערוץ הספורט השיק פרויקט חדש: ראש בראש. חוקי המשחק הם כאלה: אנחנו בוחרים שתי קבוצות אגדיות, כאלה שזכו באליפויות ויצרו שושלת, ועורכים השוואה ביניהן - מי יותר גדולה.

מה התפקיד שלכם במשחק? להצביע את דעתכם. הפעם: נשווה בין שתיים שעדיין ההופעות שלהן מהדהד בזיכרון שלנו. הפעם נשווה בין שתיים מהקבוצות הגדולות ביותר שהכדורגל הישראלי ידע: מכבי חיפה של יצחק שום, זו שעלתה לליגת האלופות ב-2002, לעומת הפועל ת"א של אלי גוטמן, שזכתה בדאבל ב-2010.

שוער
הפועל ת"א: וינסנט אניימה
שוער, בלם, פליימייקר, סקורר. הניגרי היה הרבה יותר משוער עבור הפועל ת"א. הוא היה מבשל שערים, בועט פנדלים וזאת בנוסף להיותו שוער נהדר עם אינסטיקנטים שלא רואים כאן בכל יום.

מכבי חיפה: דודו אוואט
מהשוערים הגדולים שידע הכדורגל הישראלי. עוד לפני שיצא לאירופה, אוואט הצטיין במדי מכבי חיפה. משחק קרקע נהדר לצד הצלות נפלאות, סידרו לו הצעות מאירופה, והשאר היסטוריה.

מי עדיף? אנחנו נלך על וינסנט אניימה. אחד מהשוערים הכי איכותיים שידעה יבשת אפריקה היה פשוט תופעה, וזכינו לראות שוער כזה בליגה כמו שלנו כל כך הרבה שנים.

מגן ימני
הפועל ת"א: עומרי קנדה/דני בונדר
אולי העמדה היחידה שבה לאלי גוטמן לא הייתה היררכיה ברורה, אלא שחקן שהתאים לכל משימה. קנדה ההתקפי מול בונדר היותר הגנתי. כל אחד הצטיין בתחום אחד של המשחק, אבל בצד השני היה טעון שיפור.

מגן ימני: אבישי ז'אנו
כנראה שעומרי קנדה היה כשרוני ממנו, אבל משהו בפייטריות של אבישי ז'אנו הפך אותו לאהוב הקהל. כשז'אנו היה על המגרש, הייתה תחושה שהוא פשוט לא יוותר לאף יריב שפוגש אותו, וזה כל הקסם.

מי עדיף? קרב צמוד, אבל היציבות של ז'אנו כנראה מטה את הכף לטובתו.

מרכז הגנה
הפועל ת"א: וואליד באדיר ודגלאס דה סילבה
תאומי המגדל: האחד מנוסה, השני אימפולסיבי. האחד עם משחק ראש מדהים, השני עם ניסיון יוצא דופן. שני הבלמים הגבוהים של אלי גוטמן היו הרבה יותר משחקני הגנה, הם הניעו כדור, הצטרפו להתקפה, והיו מאבות ההצלחה של הדאבל.

מכבי חיפה: אריק בנאדו ואלון חרזי
קלאסה, ניסיון ובעיקר תיאום: הצמד של הירוקים שהוביל במשך שנים גם את נבחרת ישראל, היה מלא בקלאסה, ועזר לשחרר את שחקני ההתקפה לרקוד על הדשא.

מי עדיף? הפעם נלך על שחקני הפועל ת"א, מהסיבה הפשוטה שהם פשוט היו מגוונים ועוצמתיים יותר, הם היו בלמים, אבל כאמור היו מעורבים מאוד במשחק ההתקפה גם של האדומים.

מגן שמאלי
הפועל ת"א: דדי בן דיין
מתי ראיתם מגן מבקיע 11 (!) שערים בעונה? דדי בן דיין חווה עונה מדהימה בשנת הדאבל, כזאת שאף אחד לא שיחזר אחריו. בהגנה ובהתקפה, דדי בן דיין פשוט עשה הכל בהפועל ת"א של אלי גוטמן.

מכבי חיפה: אדורם קייסי
האיש של השערים החשובים במכבי חיפה. כשהיה צריך שער אליפות, הוא זה שהבקיע. כשהיה צריך מי שיבקיע שער שיעלה את הירוקים לליגת האלופות? כן כן, שוב אדורם קייסי.  בהגנה ובהתקפה, פשוט שחקן נשמה.

מי עדיף? אם נתייחס לזה לאורך הקריירה, אז אין בכלל ספק שקייסי, אבל העונה המדהימה של בן דיין היא פשוט משהו שאי אפשר יהיה לשחזר, ולכן, בראייה על העונה הזאת בלבד, נפתיע אתכם ונלך על בן דיין.

קשר אחורי
הפועל ת"א: אביחי ידין
השחקן הצעיר שהגיע מהפועל כפ"ס, הוכיח למה אלי טביב האמין בו. בעל הבית במרכז השדה, זה שמתקל, מחלץ ונותן את החופש להתקפה הכל כך יצירתית, חווה את העונה הטובה בקריירה, בשנת הדאבל.

מכבי חיפה: ריימונדאס ז'אוטאוטאס
אנרג'ייזר - בהגנה, בהתקפה, עם בעיטה אדירה וחילוצי כדור נפלאים. ז'וטא היה בעל הבית של הירוקים, האיש שמחבר את המכונה הירוקה והופך אותה לקטלנית כל כך.

מי עדיף? עם כל הכבוד לידין, ז'וטא הוא אחד ויחיד.

קשר 50/50
הפועל ת"א: ערן זהבי
מצחיק להתייחס לזהבי בעמדה הזאת, שנראית פשוט קטנה עליו. עוד מהפוזיציה ההיא, זהבי בלט עם 11 שערים, מספר שהיום נראה מגוחך. למרות זאת, זהבי היה כלבויניק - שעזר בהגנה והיה מסוכן מאוד בהתקפה, כשבהמשך היריבה הצהובה ראתה אותו מגשים את עצמו בעוצמות גבוהות יותר.

מכבי חיפה: וואליד באדיר
עוד לפני שהפך לבלם, באדיר היה קשר 50-50 שנשק לשלמות. הגובה שלו והתנועה לעומק הפכו אותו לשחקן אירופי לכל דבר, וכזה שהשלים בצורה הרמונית את ז'וטא.

מי עדיף? פשוט בלתי אפשרי לא לבחור בזהבי, בגלל הפוטנציאל העצום שלו וההבנה בדיעבד מה התרומה הגדולה שלו הייתה.

קשר התקפי
הפועל ת"א: דניאל דה רידר
אומנם רק חצי עונה, אבל לא סתם דניאל דה רידר חלק מהסגל של נבחרת הולנד הצעירה שזכתה באליפות אירופה. תנועה לעומק ופיזיות הייתה לו, מספרים כנראה שלא מספיק.

מכבי חיפה: ננאד פראליה
כמו ז'וטא, גם "נאנו" נשק לשלמות בקנה מידה ישראלי. תנועות לעומק, שליטה בכדור, בעיטות מרחוק וקלאסה, אוי הקלאסה. לא סתם הוא הפך לאליל ביציעים הירוקים.

מי עדיף? פראליה, ובפער.

יעקובו. חלק מההתקפה הבלתי נשכחת בירוק (GETTY)
יעקובו. חלק מההתקפה הבלתי נשכחת בירוק (GETTY) | צילום: ספורט 5

שחקני התקפה
הפועל ת"א - מהראן לאלה, גילי ורמוט ואיתי שכטר
כששלושה שחקנים חווים את העונה הטובה בקריירה, אז כל מטאטא יורה. 22 שערים היו לשכטר הבלתי עציר, בעוד לוורמוט היו 9, אבל אינספור בישולים. ההתקפה האדומה נהנתה מתרומה של כל השחקנים, כולל כולם, אבל השלישייה הזאת הייתה זו שידעה להכריע משחקים ולפרוץ כל הגנה (יחד עם ערן זהבי).

מכבי חיפה: ג'ובאני רוסו, יניב קטן ואיגביני יעקובו
כל שם הוא עולם ומלואו עבור הקהל הירוק - הדריבלים של רוסו, הנשמה של קטן ויעקובו אחד, שקרע בהמשך את הפרמייר ליג. השלישייה הזו קרעה את ליגת העל, ובהמשך גם מנצ'סטר יונייטד ואולימפיאקוס סבלו מנחת רגלם. ה-צ-ג-ה.

מי עדיף? לא בכל יום נוחתים כאן שחקנים כמו יעקובו ורוסו, ולא בכל דור צומח כאן יניב קטן. אז נלך עם ההתקפה הירוקה, למרות עונת השיא ההיא עם האדומים.

מה אתם חושבים? הצביעו בסקר>>>