"בזכות בית"ר אני מי שאני, גדלתי במזרחי"

פותח את הלב. אריאל הרוש הוא אחד השמות שמעוררים הכי הרבה רגשות בקרב קהל אוהדי ביתר ירושלים. מי שטופח כקפטן ושוער ההווה והעתיד של המועדון, הפך בעיני חלקים מהקהל להפך המוחלט, זאת בעקבות פרשת הצ'צ'ניים, ומאוחר יותר המעבר להפועל תל אביב. בראיון לפודקאסט מחוץ לקווים של בן שהר ואבישג לסרי, מספר הרוש, בראיון משותף עם רמי גרשון, על הקשר המיוחד לביתר ירושלים והסיטואציה הבלתי אפשרית שהוא עמד בפניה.ביתר עבורי זה הרבה הרבה רגשות מעורבים כי מאיזשהו מקום אני גדלתי שמה מגיל 11, הייתי שם כל החיים שלי שמה חונכתי. בזכות ביתר אני מי שאני, היו לי שם הרבה חוויות מדהימות ומטורפות. אבל מצד שני, כל פעם שאתה נזכר במה שאוהדים עושים לך שאתה מגיע לשם, ומחוץ למגרש, ומה גם מה שהיה לי באשדוד מחוץ לאוטו. למרות שזה לא כולם, עד היום הרבה אוהדים רואים אותי, אני ירושלמי, אני הרבה בירושלים, באים אליי ומחבקים אותי ואומרים 'אנחנו אוהבים אותך, אנחנו לא מאלה'. אבל עדיין קשה לשכוח את הדבר הזה. אבל אני מעדיף תמיד לזכור את הדברים הטובים של ביתר. אני תמיד אמרתי שהייתי בביתר, שמביתר זה רק לאירופה, לא לשום מקום אחר. ובגלל שקרה מה שקרה עם הצ'צניים, ואחרי זה בפעם השנייה שהיה כל הקטע שטביב לא שילם לנו, והיה את כל הבלאגן, ואז עוד פעם הקהל התהפך עליי, אז אמרתי: 'טוב, אני לא יכול להיות פה. היתה לי את הבוררות עם טביב, עזבתי. אחרי זה הגעתי עם נתניה אחרי ממש חצי שנה שעזבתי את ביתר אחרי בוררות ארוכה שניצחתי בה, וקיבלתי באמת קללות שכאילו אני אויב המדינה. ואז הבנתי שבאמת שכנראה שזה נגמר לתמיד. ובגלל זה דרך אגב המעבר להפועל תל אביב הוא היה לי יותר קל, מנתניה להפועל תל אביב, כי אני אני תמיד אמרתי: 'אני ביתרי, גדלתי במזרחי, אני לא אשחק בהפועל תל אביב. אתה אומר את זה מקטע ירושלמי, אתה יודע מה זה הפועל תל אביב בירושלים. אבל ברגע שקרה מה שקרה, אמרתי 'בסדר, נעשה את המעבר הזה להפועל תל אביב'. מה שהיה עם הצ'צ'ניים, המשכתי עוד שנה לשחק בביתר הרי. ובשנה הזאתי אתה יודע, היה מאוד מאוד מתוח, ואז היה איזה 'זץ' קטן עם כל המשכורות שלא קיבלנו, והשבתנו איזה אימון. ואז באמת, אתה רואה שחיכו לדבר הקטן הזה, חיכו לי בפינה. ואז הבנתי שזהו. שמשהו שם לא טוב פשוט. הרגשת שביתר שמה לך רגל סיפור עם הצ'צ'ניים? אפשר להגיד. הייתי ילד בן 23, להפיל עלי סיפור כזה גדול, זה יותר גדול ממני. לא הבנתי בדיוק מה קורה. איציק קורנפיין אמר לי: 'תשמע, לך למסיבת עיתונאים אתה ועמית בן שושן, תקבלו את השחקנים הצ'צניים. אני לא יכול להגיד לו 'לא, אני לא עושה את זה כי הקהל אמר לי לא לעשות את זה'. אני עובד של המועדון בסופו של דבר ושבאתי וזה עשה נזק כל כך גדול שאמרתי מה לא עשיתי כאילו משהו רע. אני בדיעבד לא הייתי שולח את עצמי לשם. לא הייתי מכניס את השחקן שלי לקונפליקט כזה גדול שהמועדון עומד בו. זהו סיטואציה שאין לך מה לעשות, לא משנה מה תעשה, אתה תפסיד. או שהמועדון יהיה נגדך, או שהקהל יהיה נגדך.