צעד ראשון: השינוי שרוני דיילה יביא למכבי ת"א

נוי למעשה נשאר רוב הזמן בחצי המגרש הצהוב בתור הקשר האחורי שמסייע להגנה, במה שהקל על התנועה של פרץ קדימה. נוי סיים עם עשרה חילוצי כדור, עלייה חדה מ-2.7 למשחק לאורך רוב העונה. קרווין אנדרדה ודור פרץ אמנם שיחקו אחד ליד השני בחלקים גדולים מהעונה, אבל לא ב-4:2:3:1. ברגע שהם משחקים זה לצד זה (במערך שמאפיין את דיילה לאורך הקריירה) יש לפרץ את החופש היחסי לנוע קדימה, בטח כל עוד נוי מחפה עליו. איסוף סיסוקו וכריסטיאן בליץ`, כשהאחרון יחלים, עשויים להשפיע גם הם בצורה טובה.

אנדרדה, אגב, תופקד כמספר 10 ואף כחלוץ שני לאורך רוב העונה בפורלטזה ממנה נרכש למכבי ת"א. ככל שהוא בעמדה קדמית יותר הוא מרגיש יותר בנוח, והביטחון עולה. הפעם ראינו את זה בכדורים ארוכים, כולל 4 מ-4 מול קרית שמונה לעומת 1.1 למשחק לאורך רוב העונה. היכולת שלו לשחרר כדור מהיר תחת לחץ ולייצר יתרונות מספריים עשויה להיות חשובה כחלק מקבוצה שלא מפסיקה לרוץ. 

מעבר לכך, קצב המשחק של מכבי ת"א היה גבוה. הצהובים סיימו עם 20 בעיטות לשער, רובן המוחלט הגיעו מצד ימין של ההתקפה כשאושר דוידה תופקד בעמדה מעט יותר קדמית. דוידה רשם את אחד המשחקים הטובים ביותר שלו העונה עם  שתי מסירות מפתח, שתי בעיטות למסגרת ושני דריבלים מוצלחים.

לאורך רוב העונה שעברה דוידה היה הפליימייקר בהתקפה, זה שמנצל את החופש של השחקנים סביבו. יכול להיות שנראה אותו מעט יותר מעורב השנה, בטח כשהריצות של פרץ פנימה הפכו לחלק מההתקפה ולא מרכזה. בסיום הוא אמר ש"ראיתם היום קבוצה אינטנסיבית. זה מה שמעניין את דיילה. אני מקווה שנמשיך ככה".

אמרתם אינטנסיביות? אמרתם סייד אבו פרחי. הוא תופקד כחלוץ יחיד ב-4:2:3:1, אך בפועל בחלקים גדולים מהמשחק נע לייצר מין "כיסים" בהתקפה, דפוס אחר שמזכיר את המאמן. זה עדיין לא היה חלק וגם דיילה עצמו דיבר על האינטנסיביות ועל הפער בין המחציות, אך זה הפך לשערים ובלט גם באלו בהם אבו פרחי היה מעורב. הפנדל שסחט התחיל מחטיפת כדור בתוך הרחבה, בעוד השער הרביעי, הבישול השני שלו, הגיע מתרגיל חוץ בו הוא משך אנשים אליו.

כשאתם רואים את תקציר המשחק בנגן למעלה, שימו לב לתנועה של אבו פרחי. זאת אחת האיכויות הגדולות ביותר שלו וכזאת שמצליחה לנצל קבוצות לחוצות, אלמנט שהיה חסר אצל ז`ארקו לאזטיץ`. מעבר לתנועה של פרץ פנימה, ברגע שיש שחקן שיכול לזוז לכל כיוון ההתקפה נראית אחרת.

מעבר לזה, ראינו לא מעט אלמנטים דומים, הגיוני בהתחשב בזה שעברנו שני אימונים בלבד. רוי רביבו תרם להתקפה, אך היה בתפקיד מעט יותר אחורי ובכל זאת מסר 12 מסירות לשליש המגרש השלישי, כשרק הליו וארלה ונוי (במשחק ענק) מסרו יותר. היכולת הזאת תהיה שימושית, ואולי זה אלמנט מתקדם יותר של הקבוצה של דיילה - החלפת מקומות שכוללת תנועה של המגנים קדימה.

הפעם אלו היו רביבו ונועם בן הרוש, בעוד טייריס אסנטה תופקד כבלם לצד הייטור. ברגע שמוחמד עלי קמארה וכריסטיאן בליץ` חובב חילוצי הכדור יחזרו תהיה להם אפשרות לנוע בחופשיות, כשהמטרה הייתה ונשארה אותו הדבר - לנסות ולהפתיע. המספרים היבשים מעידים על זה: 52 נגיעות בכדור לעומת 9, 13 בעיטות למסגרת, 15 בעיטות מתוך הרחבה.

בכל זאת, מדובר במשחק אחד. ראינו את מכבי ת"א בגלגולים קודמים רוקדת על הדשא עם מאמנים חדשים ומתקשה עם האחרים, ולא חסרים סימני שאלה מבליץ` וקמארה ועד אמיר סהיטי שלא נראה רע בהופעת הבכורה שלו מהספסל. המשחק הבא של הקבוצה יהיה בחמישי מול מכבי יפו, ולאחר מכן בני ריינה בבלומפילד, שני משחקים בהם הקבוצה אמורה לייצר מומנטום. אם היא תצליח לנצח את בית"ר ירושלים והפועל ב"ש עד לסיום העונה הסדירה? היא תחזור למרוץ האליפות.