"היתה תקופה שברצלונה התעניינה בערן זהבי"

ספר משהו שאנחנו לא יודעים: "היו מלא רגעים כאלה, בהתפתחות שלנו. היתה גם התעניינות מברצלונה, כשהוא הלך לפ.ס.וו, אייאקס דפקה חזק על הדלת. כשהיה לו את אייאקס, הוא בחר בפ.ס.וו בגלל רוג`ר שמידט - שהאמין בו. יש הרבה רגעים שראיתי את האישיות של ערן ומי זה ערן אמיתי, קשה להעביר את זה החוצה. מבחינת אוהדי הקבוצות האחרות קל לשנוא אותו, והביטחון שלנו נראה כמו יהירות. זה רגע שכל אוהד רק מעריך את מה שהוא עשה. זה הדבר הכי חשוב, ההערכה שהוא בנה ולכן הוא נכנס לקטגוריה של הגדולים ביותר".

"ברצלונה? זה היה אחרי שערן עזב לראשונה את מכבי ת"א, זה לא צלח לעסקה. אנחנו רואים הרבה דברים בדרך שנכון או לא נכון, קרה או לא קרה, היה פה את סביליה בתמונה שממש רצו. בתור אחד שעשה זומים עם עשרות קבוצות בכירות בעולם, הוא הלך עם הלב והתחושות ונבנה פה סיפור הצלחה מטורף".

"האם לא מרגיש פספוס ולו הקטן ביותר - שלא הלך ואתגר את עצמו בליגה כמו אנגליה, ספרד, גרמניה, צרפת: אני חושב שמי שמתנהל בחיים שלו עם פספוס, הוא מפספס את עצמו. כשאתה עושה את הבחירות, צריך להיות שלם. מזכיר לכולם - מה הפספוס הכי גדול של זהבי, זה שלא גילו אותו בארץ כחלוץ. אם ערן זהבי היה מזוהה כחלוץ, הוא היה מגיע לרמות הכי גבוהות של ישראלי בכל הזמנים. רק בגיל 28 סוזה עשה אותו חלוץ. אנחנו לא מתנהלים במחשבה של פספוס, זה מה שקרה זה מה שהוביל אותנו והכל לטובה".

"מה שמייחד פה את ערן, זה המנהיגות ומי שהוא בתור בנאדם שקל לאנשים להבין שהם רוצים להיות בקשר אישי ולהתייעץ איתו. קרה עם מיץ` וג`ורדי, מכבי צריכה להיות חכמה ולשמור עליו ולנסות להשיג אותו כמה שיותר למערכת כספורט דירקטור בשנים הקרובות. לא יודע מה יילך, אף אחד לא יודע מה יהיה בכדורגל. האישיות והמנהיגות והאופי יהפכו אותו להיות דומיננטי בכל מקום. הוא תיווך בקבוצה בהרבה פעמים, דור פרץ מנהיג שהוא שקט, אבל חסרים אנשים שייתנו כדור הרגעה ברגעים פחות לא נעימים. ערן היה כזה לאורך כל הדרך".

לא היה דיבורים עם מכבי תא, לא ממהרים להחליט ורוצה ספורט דירקטור או מאמן או מנכל. הוא ייקח את הזמן והמחשבות, עם ההודעה הוא שחרר את העניין של שחקן פעיל. הוא ייצא לחופשה, ינוח, הדברים יקרו אבל ערן יהיה בכדורגל ויהיה דומיננטי ברמות הכי גבוהות. פפ היה אחרי זה מאמן גדול יותר משחקן, ערן גם במקום הזה יכול להיות משהו מאוד מאוד בכיר.

היו הרבה רגעים, קשה לשתף במשהו אחד שבולט יותר מהשני, יכול להגיד שמה שמאוד בלט זה הרגש לאורך כל הדרך, הוא נראה מאוד בטוח בעצמו, אבל הוא בחור עם מלא רגש - אבחר את החתימה בסין, שמצאתי אותו בחדר בוכה וזה היה בכי של שמחה ואושר, אבל גם עצב מהפרידה במכבי, ברגע שאתה לא מנתק את הרגש - אתה יכול לתקרה של הדברים שאתה יכול להשיג בחיים.