הנתיב המקולל שמוביל את מכבי חיפה לתקופת החושך

מכבי חיפה של העונה הייתה, לפחות עד אתמול (שני), היתה קבוצה שבורחת מהבשורה. זה אמנם היה ברור לכל עוד לפני כן, אבל אם למישהו היה עדיין איזשהו צל של ספק - המשחק של אתמול הוכיח באופן נחרץ:  זו פשוט לא העונה שלנו.

למען הסר ספק, לא מדובר כאן (רק) על חוסר מזל, או צירופי מקרים שהובילו אותנו לנקודה הבאמת לא משהו שבה אנחנו נמצאים עכשיו. הכישלון של מכבי חיפה העונה הוא מערכתי, מושרש עמוק ולאורך כל השדרה הניהולית והמקצועית ובעיקר - הוא מוצדק וראוי עבורנו.

קבוצה שיודעת שיש לה מתחילת העונה בעיה אקוטית בשני הכנפיים בהגנה, נוסף על משבר רציני בקישור, ובוחרת לא רק להתעלם מכך, אלא אפילו להחליש את האזור הזה ולשחרר את המגן הימני הבכיר שלה - היא קבוצה שאין לה זכות לשום שאיפות רציניות.

כל הפתרונות היו שם - קורנו מתחילת החלון (הרבה לפני, האמת) אותת שהוא רוצה לחזור, אבל מכבי חיפה מרחה, התמקחה והתקטננה בגרושניקיות. פארסת ליידנר מצטרפת לעוד שורה ארוכה של מחדלים בחלון הזה, לרבות עניין שייקנה סילה המביש וסטירת הלחי המצלצלת מעומר אצילי.

הכל מתחיל ונגמר בשתי מילים - "יהיה בסדר". התחושה הבאמת בלתי מוסברת של ביטחון עצמי מופרז, שבה כל מכה שאנחנו חוטפים, כל חיסור וכל חור וחוסר יכוסה איכשהו על ידי היקום, מבלי שנעשה משהו בנידון. התעלמות מהבעיות שיש לא מעלימה אותן, היא רק מעצימה אותן. 

אין באמת צידוק, משום זווית, להתנהלות הזאת. אם יענקל`ה החליט לחסוך כסף בחלון הזה, הרי שזו בושה וחרפה. מכירתם של חלאיילי, קורנו, פיירו ופיינגולד הכניסה העונה למכבי חיפה כמעט 13 מיליון יורו! אז נניח ונפלת עם זרים יקרים, זו סיבה להשאיר ידיים בכיסים? הרי הכישלון של סוף העונה והמצב הנוכחי שיכול לעלות לנו אפילו במקום באירופה, יכול להיות יקר הרבה יותר מפשוט לעשות רברס לעסקת פייר קורנו. 

אם הבחירה לא להביא שחקנים היא מקצועית - הרי שזה ביזיון גדול הרבה יותר. להאמין שהסגל הנוכחי במצבו הנוכחי ובכושרו הנוכחי הוא תחרותי מספיק זה פשוט לא להבין כדורגל.  

מכל מובן ובכל היבט - יש כאן בעיה ניהולית קשה וראייה מערכתית שגויה ולא מקצועית.