פאוור פורוורד: שיתוף הפעולה בין פריצה ליובאנוביץ'

היה היה פעם, בתחילת חודש פברואר, פער של 11 נקודות בין המקום השלישי למקום הראשון בליגת העל. מכבי חיפה נאבקה בעיקר בעצמה על תואר האליפות, הפועל באר שבע של רוני לוי החלה לדעוך על אף שהייתה קרובה על הנייר לירוקים ומלאדן קרסטאיץ' ומכבי תל אביב עדיין ניסו להבין מה הם רוצים לעשות עם עצמם העונה. בין כל הבלאגן, הגיע לקריית שלום ג'ורג'ה יובאנוביץ', חלוץ אחד מהליגה הסרבית, במעבר שהרים גבות רבות.

חלוץ בוודאי לא היה הצורך הגדול ביותר של הצהובים בחלון החורף הקריר שעבר על ליגת העל. הרי סטיפה פריצה עשה עבודה לא רעה בכלל וכבש נכון לאותה נקודת זמן שבעה שערי ליגה, זאת למרות פיחות הדקות בתחילת הקדנציה של מלאדן קרסטאיץ' ולשחק עם שני חלוצים היה נראה כמו משהו מאוד לא סביר לעשות. אבל אם יש משהו שהספקנו ללמוד מהתקופה הקצרה של המאמן הסרבי במכבי ת"א היא שאין כזה דבר לא סביר.

פאסט פורוורד למרץ (פורוורד... ראיתם מה עשיתי פה?), מכבי ת"א פותחת את הפלייאוף העליון במרחק של שש נקודות בלבד ממכבי חיפה ושתיים מהפועל ב"ש, כשהיא בפורמה מדהימה ופתאום לקשר אותה למאבק האליפות גורר פחות ופחות גיחוכים. פריצה ויובאנוביץ', שני חלוצים אותם הגדירו "דומים" והיו משוכנעים שידרכו אחד על אצבעות הרגליים של השני, הפכו לצמד מאיים והפכו לנקודות המפתח לשינוי ההיסטרי שעבר על הצהובים בחודש וחצי האחרונים.

355 דקות ליגה חלקו פריצה ויובאנוביץ' בששת משחקי הליגה מאז הגיע הסרבי מצ'וקריצ'קי והמספרים בשמיים. בדקות הללו מכבי ת"א כבשה תשעה שערים, שמונה מהם רשומים על שמם של הצמד הבלקני (5 יובאנוביץ', 3 פריצה) וכשהשניים משחקים יחד, אחד מהם כובש אחת ל-44.3 דקות. גול כל פחות ממחצית. לצורך השוואה (אותה אפשר לראות בגרף שמתחת), דין דוד ועומר אצילי כובשים כל 57.9 דקות כשהם יחד על המגרש (נתון מרשים בפני עצמו, במיוחד בהתחשב במספר הדקות) ורמזי ספורי וניקיטה רוקאביצה, הצמד ההתקפי של קונטנדרית נוספת, כובשים כל 84.8 דקות כשהם יחד על הדשא.