גיא לוי אימן בהפועל ב"ש, בית"ר ירושלים, הפועל ת"א, בנבחרת הצעירה ועוד, אבל ב-4 השנים האחרונות הוא נעלם מנוף הכדורגל הישראלי. מי שאמור היה להיות אחד מהמאמנים המובילים בימינו זז הצידה ולקח פסק זמן, כשבראיון ל"5 באוויר" הוא סיפר על הסטטוס הנוכחי שלו.
בשיחה עימו אפשר היה להכיר אדם עם תפיסה קצת אחרת ממה שהתרגלנו לראות בכדורגל הישראלי - שקול, מיושב ומתקשה לקבל את השינוי במהפך. אז לאן נעלם גיא לוי? ראיון מרתק.
"אני לא מתגעגע לכדורגל. בכדורגל הישראלי מייצרים שחקנים רק כדי לנצח וזה לא דבר טוב בעיני. כשאתה חי רק בשביל לנצח, ולא חושב על הדרך, זה מביא אותך דברים מאוד שליליים", גיא לוי פתח את דבריו, "עזבתי את האימון כי הייתי במצב מאוד משברי. הרגשתי שאני קורס מהעבודה הזאת ולכן הפסקתי. התחלתי להתבונן על החיים במונחים של תוצאה בלבד, וזה גרם לי לקרוס. כשאתה עולה ומנצח, אתה מרגיש מלך העולם, אבל כשאתה מפסיד? אתה אפס אפסים".
"התנועתיות הזאת גורמת לך לאבד את כל ערך היצירתיות של החיים", גיא לוי סיפר, "לא אימנתי כמעט 4 שנים, בדקתי אפשרויות בתחום הכדורגל, אבל כרגע אני נמצא במקום שלא כל מקום יתאים לי. אין משהו דומה לתפיסה שלי, כי כולם מקדשים את הניצחון. היום מאמנים מסתגלים ומתאימים את עצמם לבעלים רק כדי לשרוד בתפקיד ולהיות על הגלגל. זה לא מתאים לי".
אז למה אתה לא מאמן נוער?
"גם לאמן נוער זה משהו שקשה לי. הילדים מתגברים על הפסדים, אין בעיה, אבל ההורים מקדשים את התוצאה בלבד, וזה עובר לילדים. אני לא חושב שניצחון זה הדבר הכי חשוב וקשה לי לעבוד בדרך הזאת".
אתה לא מרגיש שהקריירה שלך היא פספוס?
"אני מאוד אוהב כדורגל, אבל במצב שהדברים מתנהלים עכשיו, יהיה לי קשה למצוא משהו שהבעלים ואני נוכל מלכתחילה להגיע לתחילת עבודה ושיהיה סנכרון בינינו. לכן אני הולך לכיוונים אחרים בחיים. לפני חודשיים דיברתי עם הפועל פ"ת, אבל זה לא הסתייע".
מה הדבר הכי חשוב לך במערכת שתעבוד בה?
"יושר, זה מושג שכבר קשה לזכור שהוא קיים".
