(צילום: אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
(צילום: אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
לא מצא את המקום, ומיהר לעזוב. מליקסון במדי בית
לא מצא את המקום, ומיהר לעזוב. מליקסון במדי בית"ר | צילום: ספורט 5

זו לא היתה הקריירה העשירה ביותר, או עמוסת התארים, אבל היא היתה סיבוב יפה לכולנו. מאור מליקסון הודיע היום (רביעי) על פרישה ממשחק פעיל, ומסיים ריצה של 18 שנה בכדורגל הישראלי עם לא מעט רגעי שיא, ובעיקר - חיבור עם המועדון בו פרש, למרות שלא היה זה שגדל בו, הפועל באר שבע. זמן לעבור על כמה נקודות ציון משמעותיות בקריירה של "המאור הגדול", שתמה היום באופן סופי.

1) התחלה
באופן רשמי, מליקסון ערך את ההופעה הראשונה שלו בליגה הארצית. זה היה במדיה של מכבי יבנה, קבוצת נעוריו, במשחק נגד עירוני רמת השרון. עם זאת, הרגע שפרץ לתודעה היה כאשר בתום אותה עונה, עבר לשורותיה של בית"ר ירושלים.

בגיל 18 הוא ערך את ההופעה הראשונה שלו בטדי, וכבר בעונתו הראשונה הבקיע שלושה שערים, למרות עונה בינונית של הירושלמים. מהר מאוד, מליקסון עורר לא מעט עניין ואהבה, כשהיה שותף לדור שחקנים צעיר שהחל את דרכו בטדי, יחד עם שמות דוגמת שלומי ארבייטמן וברק יצחקי. אבל למרות הברק והכישרון, הכסף הגדול של ארקדי גאידמק, שרכש את הקבוצה, הכריע אותו - והוא עבר לתחנה הבאה.

ירד ליגה ומצא בית. מליקסון במדי ב
ירד ליגה ומצא בית. מליקסון במדי ב"ש בלאומית (צילום: קובי אליהו) | צילום: ספורט 5

2) מכבי חיפה
מעיר הבירה, עבר מליקסון לשורות קבוצה גדולה אחרת. בקיץ 2006 רוני לוי הביא אותו לקבוצה בירוק, שזכתה בשלוש אליפויות רצופות, במטרה לחזק אותה עוד יותר. אבל הניסיון הזה העלה חרס: מליקסון נדחק עוד יותר לאחור, והיה שותף לעונה בינונית של הירוקים, שהיו רחוקים ממאבק האליפות.

אחרי 24 הופעות ושער בודד, הוא הושאל להפועל כפר סבא, שם התאחד עם אלי אוחנה, אבל שם המשיך להיחלש, והקריירה ספגה מכה עם ירידה טראומטית לליגה הלאומית. מליקסון הבין שעליו לשנות פאזה, ועשה צעד לא פופולרי - אך כזה שמאוד השתלם לו.

3) באר שבע, טייק 1
רוחות של שינוי עברו על בירת הנגב. אחרי שנים של דשדוש וחולשה בבטן הטבלה בליגה הלאומית, הקבוצה עברה מידיו של אלי זינו, לידיה של אלונה ברקת. אשת העסקים, שבאה בכלל מתל אביב, שינתה במהירות את המנטליות של המועדון - ובקיץ 2008 מצאה שותף בדמות מליקסון, שבחר דווקא לרדת ללאומית - וההימור הצליח בגדול.

מליקסון הוביל את ב"ש בחזרה לליגת העל, אחרי שמונה שנות היעדרות, והפך לגיבור מקומי. בעונת 2009/10, רק בעונה השנייה, כבר העניק לו המאמן דאז, גיא עזורי, את סרט הקפטן. מליקסון מצא בית.

למרות הלחצים, נשאר בישראל. מליקסון במדי הנבחרת (getty) (צילום: ספורט 5)
למרות הלחצים, נשאר בישראל. מליקסון במדי הנבחרת (getty) | צילום: ספורט 5

4) אירופה
אבל אחרי שלוש עונות, אירופה קראה. 3 מיליון שקל הציעה עליו ויסלה קראקוב הפולנית בינואר 2011, וקיבלה תמורה מלאה לכסף: תוך חצי עונה הוא הצליח להוביל אותה לאליפות, שהיתה גם הראשונה בקריירה שלו. בסיומה, הוא נבחר לשחקן המצטיין של הליגה הפולנית.

שמו של מליקסון יצא למרחקים, וההתאחדות המקומית לא נותרה אדישה: לקראת יורו 2012, היא ניסתה לגייס את הקשר, שהחזיק בדרכון פולני, כדי שיצטרף לנבחרת. אחרי סאגה לא פשוטה, ומסע לחצים מכל הצדדים, מליקסון החליט לוותר - למרות ההזדמנות המקצועית - וזומן לנבחרת ישראל.

אחרי שנתיים בוויסלה, הוא עבר לוואלנסיין הצרפתית, שם לא מצא את מקומו וירד ליגה. משהו בו סימן: הגיע הזמן לחזור הביתה.

5) באר שבע, טייק 2
בשנים בהם עזב, הפועל ב"ש לא הצליחה לתקוע יתד בליגה. היא אמנם שיחקה בליגה הבכירה, מקומה הטבעי, אך הסתובבה בתחתית. בעונת 2012/13 היא נשארה בליגה רק במחזור האחרון. אלונה ברקת הבינה שנדרש צעד משמעותי, ובקיץ 2013 הצעד הגיע: אליניב ברדה חזר לקבוצת נעוריו, ובמהלך אחד שדרג את ב"ש חזרה ברמת המעמד. אחרי שגם מאור בוזגלו הצטרף אליו, נפתח השער ללא מעט שחקנים - ומליקסון חיכה שנה אחת, כדי לחזור מאירופה.

בקיץ 2014, תמורת 800 אלף שקל, מליקסון חזר לב"ש, בה שיחק עד הסוף. הוא הצליח להוביל את הקבוצה עד גמר הגביע, אבל ב"ש הובסה 6:2 ע"י מכבי ת"א. החלק החסר בפאזל הושלם, ברק בכר החליף את אלישע לוי על הקווים, והמהפכה נכנסה לשלב הסופי.

נפרד כגיבור. מליקסון במשחק האליפות ההיסטורית (צילום: דני מרון) (צילום: ספורט 5)
נפרד כגיבור. מליקסון במשחק האליפות ההיסטורית (צילום: דני מרון) | צילום: ספורט 5

6) אליפות
זו היתה, ללא עוררין, עונת השיא שלו. 7 שערים, 11 אסיסטים (מלך הבישולים של הליגה), ובעיקר - השגת התואר שהיה חסר לו. כתר מקומי, זכייה ראשונה אי פעם באליפות הליגה הבכירה בישראל. מליקסון כבש במשחק האליפות ההיסטורי נגד בני סכנין, שהביא לבאר שבע אליפות ראשונה אחרי ארבעים שנה במדבר. מליקסון לא רק מצא את ביתו, אלא גם הפך בו לכוכב. לדמות. למאור גדול.

מליקסון היה שותף לתור הזהב הבאר שבעי. אחרי האליפות ההיא, הגיעו עוד שתיים רצופות, כולל מסע מרשים בליגה האירופית (נצחון כפול על אינטר). יחד עם ברדה, בוזגלו, שהר, וואקמה ומיגל ויטור, הוא חרט את שמו בהיסטוריה של המועדון בבירת הנגב לנצח נצחים.

אבל סוף טוב, כנראה, יש רק באגדות. מליקסון הסתבך בפציעות, מיעט לשחק, וגם באר שבע כבר הספיקה לדהות ולחזור שוב אל גלגל החיים של הכדורגל. בגיל 35, מליקסון ירד מהגלגל. ארבע אליפויות, שני גביעי טוטו, שתי זכיות באלוף האלופים, וזכייה אחת בתואר מלך הבישולים. היום, הוא לקח את הצעד האחרון והותיר הרבה לבבות כואבים, ובכל זאת אוהבים.