sportFive986086
צילום: ספורט 5
"הוא בא כדי לסגור חשבון". ראיוס (צילום: יוסי שקל) | צילום: ספורט 5

אחד מסיפורי העשור האחרון צף לאחרונה שוב לכותרות: העבירה החריפה שביצע רובן ראיוס על רפי דהאן, במשחק ליגת העל בין מכבי חיפה לבני יהודה בשנת 2014, קיבלה עניין מחודש הודות לפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, שקבע כי הירוקים וראיוס יפצו את דהאן (שנאלץ לסיים את הקריירה בעקבות אותה עבירה) בסכום שיוכל להגיע ל-4 מיליון ש"ח. את ראיוס כבר שמענו, גם את דהן - אבל אדם אחד עוד לא דיבר: שופט המשחק, שי שטרית, שמאז פרש התראיין ב"מגרש פתוח" על חוויותיו מהאירוע הלא שגרתי.

שטרית מילא תפקיד מרכזי בשאלת המרכזית: האם ראיוס פגע בדהן בכוונת מכוון? היום, הוא נשמע החלטי מתמיד. "לא היה לי ספק באשר לעבירה. בהחלט ראיתי סגירת חשבון. צריך להבין מה שקדם במהלך המשחק: הרבה הקנטות בין השניים, גם עצרתי אותם פעם או פעמיים במהלך המשחק. ראיוס היה שחקן מצוין, אבל דהאן פשוט תסכל אותו. רפי לא היה פראייר, חילץ ממנו הרבה כדורים, וראיוס פשוט חיכה לרגע המתאים".

שטרית שחזר גם את העבירה עצמה: "ראיוס ממש שוטט על המגרש. בשנייה שדהן איבד את הכדור, הוא תפס מיאוץ של 5-7 מטרים בריצה מטורפת - משיטוט הוא נכנס לריצת אמוק וקפץ קפיצה של נינג'ה עם רגל גבוהה לתוך הברך. לפי הפירוש שלי, הוא פשוט חיכה שרפי דהן יקבל את הכדור, כדי לסגור איתו חשבון". באשר להחלטה, הוא חד משמעי: "שלפתי אדום ישיר, הכרטיס כבר היה ביד. אם הייתי יכול, הייתי נועל אותו בתא וזורק את המפתח לים".

האם היתה לו אחריות מסוימת לפגיעה? שטרית התגונן: "ניסיתי לעצור את המצב, אבל לא האמנתי שזה יגיע לפגיעה כזו. עצרתי את המשחק קודם, וניסיתי להגיד: חבר'ה, אנחנו משחקים כדורגל. לא עלה בדעתי שזה יגיע לכזו סיטואציה. אין לי יכולת להגיד לראיוס, בתור שופט: קח חמש דקות, תירגע על הספסל ותחזור. פה זה ליגת העל, ושחקן צריך לחשוב שזה יכול לקרות גם הפוך".

"לא חשבתי שהוא יפרוש". דהן על האלונקה (צילום: יוסי שקל) | צילום: ספורט 5

"זה מאוד נדיר שדהן פרש מכדורגל", הוא הודה. "ראיתי באותם רגעים שזו היתה פציעה חמורה, הרגל בכלל לא היתה במקום, וחשבתי שהוא ייעדר זמן ארוך, אבל שחקנים הם בד"כ חזקים פיזית, וחשבתי שהוא יתאושש ויחזור". באשר אליו באופן אישי, הוא דיבר גם על ההשפעה עליו: "זה כואב להיזכר במשחק, ובזה שהייתי השופט. בטח כשהבן שלי משחק כדורגל. בכל פציעה אני קופץ, וגם היא. בעונה שעברה הוא נחת לא טוב, ונקע את הקרסול, וכולנו היינו בפלאשבקים וחששות".

לסיום, הוא התייחס גם אליו כשופט, ואל "מחסום גיל 45" שאותו השופטים לא מצליחים לעבור: "עצוב שזה ככה. גם ככל שאנחנו מתקדמים בחיים, ה-50 של אז, זה ה-40 של היום. בגיל 45 שופט נמצא בפריחה שלו, בגיל הזה אני עברתי את כל מבחני הכושר בקלות. כל השופטים שפורשים בגיל 45 זה הפסד גדול לאיגוד".