אופיר דווידזאדה היה אחד מהיעדים המרכזיים של ג'ורדי קרויף לקראת העונה הנוכחית. כבר בינואר שעבר רצה להביא את המגן השמאלי מגנט, אך בעקבות העובדה ששיחק בשתי קבוצות באותה עונה, הצהובים המתינו לקיץ ואז מיהרו לפעול כדי להחתים את מגן הנבחרת. הוא פתח את העונה נפלא, עם מספר בישולים, והיה אחד הבאנקרים היחידים בהרכב המשתנה תכופות שהציג קרויף. גם הנתונים הסטטיסטיים איתו. הוא השלישי בכמות הק"מ שכיסה בקבוצה, השחקן שרשם את המהירות המירבית הגבוהה ביותר והשני בקבוצה בכמות הספרינטים.
אלא שדווקא כשקרויף מצא את השיטה עליה התקבע, מי ששילם את המחיר הוא דוידזאדה. קרויף עבר למערך של 5-3-2, אך לא לחלוטין. כשמכבי תוקפת, המערך שלה הופך למעין 4-4-2 כשאחד המגנים חותך לאמצע והופך לקשר התקפי במרכז המגרש, והבלם בצד שלו הופך למגן. שינוי השיטה הזה הוא גם מה שפגע בדקות המשחק שמקבל טל בן חיים, כשקרויף מעדיף את שרן ייני ואיתן טיבי, שיכולים לחפות כבלמים, לצד ז'אן סילבן באבין, וכך בן חיים למעשה מתחרה רק על עמדה אחת בהגנה ולא על שתיים כפי שהיה קודם.
בחזרה לאגף. שינוי המערך והצורך במגן אחד שהופך לקשר התקפי הביא את דור מיכה לעמדת המגן. לכן הוסט דור מיכה לעמדת המגן. הוא חותך לאמצע ומבלה כמות זמן זהה לזו שהוא מבלה באגף בעמדה מספר 10. הערב (שני, 21:00), מול חיפה, צפוי מיכה לפתוח דווקא בעמדת המגן הימני, כפי שכבר עשה לפני חזרתו של אלי דסה מהפציעה, בעקבות היעדרותו הצפויה של האחרון, שסובל מעומס, מה שיחזיר את דווידזאדה להרכב. לרוע מזלו, מדובר באופציה הפחות מועדפת על קרויף, בשעה שכולם כשירים, משתי סיבות.
הראשונה ברורה. ההשפעה של אלי דסה על משחק ההתקפה של מכבי ת"א היא הגדולה ביותר, בין הגדולות שהיו למגן בעידן המודרני של הכדורגל הישראלי מאז נג'ואן גרייב ועופר טלקר בהפועל חיפה של 1998/9. דוידזאדה תורם גם כן בצורה משמעותית, ובכל קבוצה אחת כנראה היה המגן המוביל, אבל הוא נקלע לסיטואציה בה בצד השני של המגרש משחק מישהו שתורם אפילו יותר, ובעל מעמד בכיר יותר בקבוצה.
הסיבה השניה, שגם כן לא תלויה בדוידזאדה עצמו, היא מי משחק בהתקפה. בזמן שאחד המגנים חותכים לאמצע בשיטה של קרויף, החלוץ שמשחק לצד קיארטנסון חותך לצד הנגדי. כך ניתן לראות שניק בלקמן משחק דקות רבות כקיצוני ימני במשחקים בהם מיכה משחקן כמגן שמאלי. בלקמן עצמו מתקשה לשחק באגף שמאל, מה שגורם שוב לעדיפות של מיכה באותו האגף. כשאלירן עטר יועדף על פני בלקמן, ישתפרו סיכויו של דוידזאדה לחזור להרכב, כשמיכה יפתח בצד ימין.
דווקא לדוידזאדה הניסיון הכי עשיר מבין שחקני הקבוצה בשיטת המשחק הזו, שכן בעונה שעברה שיחק בגנט, שמשחקת באופן קבוע בשיטה זו, והוא למד אותה מקרוב, על אף שלא זכה להזדמנויות רבות שם. "לא קיבלתי דקות משחק שם מסיבות אחרות שאני לא רוצה להכנס אליהן", הוא סיפר לערוץ הספורט.
הסיבות עליהן לא רוצה לדבר דוידזאדה נעוצות בהופעת הבכורה שלו, אז נכנס כמחליף, ספג שני כרטיסים צהובים, הורחק, ובסיום המשחק שמע את מאמנו היין ואנהאזברוק מסביר כי "אם אתה מקבל שני כרטיסים צהובים בכזו צורה, כנראה שלא ניצלת את ההזדמנות שקיבלת. יתרה מכך, אתה מותיר רושם טיפשי". מאז כמעט ולא קיבל הזדמנויות ובסוף העונה חזר ארצה.
למרות הניסיון המר מהשיטה בבלגיה, והעובדה שהיא פוגעת בו גם בארץ, דוידזאדה לא מלין עליה, להפך. "הקבוצה משחקת טוב במשחקים האחרונים, אי אפשר לברוח מזה", הוא מודה. "כחלק מהקבוצה, אני שמח. יש לנו סגל מצויין וכל מי שיעשה ייתן את ה-100 אחוז. ידענו שיהיו רוטציות כי יש פה שחקנים טובים. המרקם החברתי חשוב מאוד ויש פה סגל מצויין, גם מבחינה חברתית".
"במשחקים האחרונים אנחנו נראים יותר מאוזנים, גם התקפית וגם הגנתית", הוא ממשיך."הכי חשוב להמשיך את המומנטום הטוב של הקבוצה. צריך למנף את המשחקים האחרונים לבטחון וליכולת ולהשתפר ואני בטוח שזה יקרה".
"אנחנו מתרכזים בעצמנו וזה הכי חשוב. בכדורגל יש עליות וירידות. אנחנו במומנטום טוב וחשוב למנף את זה", הוא סיפר על מצבה של הקבוצה. "אנחנו לא חושבים על המצב בטבלה. זה רק יכניס אותנו ללחץ אם נחשוב על זה עכשיו. אנחנו מתייחסים לכל משחק לגופו כדי לנצח, זה הכי חשוב. כקבוצה גדולה, אנחנו נלחמים על כל התארים, אבל אנחנו מתרכזים בכל משחק לגופו, לא לחשוב יותר מדי, לנצח את המשחק ולהמשיך הלאה. תמיד האמנו בעצמנו, יש לנו סגל מצויין ואנחנו מאמינים בעצמנו בכל רגע".
דוידזאדה התייחס גם למפגש הכפול מול מכבי חיפה. "הם קבוצה גדולה, לא משנה באיזה מצב הם נמצאים. בסמי עופר תמיד קשה. יהיה משחק טוב, אווירה טובה, אצטדיון מלא, חוויה. זה לא משנה כלום כשפוגשים את אותה קבוצה פעמיים תוך כמה ימים. הכי חשוב זה להתרכז במשחק הקרוב ולא לחשוב על העתיד כי זה עלול לפגוע וזה מה שאנחנו עושים"
