אבי יחיאל שב הביתה לאורווה ולא שוכח ללכלך על האקסית, שביט אלימלך משלים מעבר מקורות שעריו של אותו אצטדיון ממש אל משרדיו ואפילו פיני בלילי מחליף כתובת – אבל לא את השפה. קשה לומר שלשבוע הזה ייחל המדור מאז ייסודו, אי שם בתחילת החודש, אך לא נשקר אם נאמר שהיה זה שיפור משמעותי לעומת הקטסטרופה שנאלצנו לסכם בסופ"ש הקודם. פתיחת ההכנות של נציגותינו באירופה האיצה מעט את קצב ההתרחשויות בביצה, ויש לשער (ולקוות) שמגמה זו תימשך מכאן והלאה. אז נכון שמרבית העסקאות נסגרות באזור ר"ג – פ"ת ושהתל אביביות ובעיקר האלופה ממשיכות להתעסק בקיצוצים אלימים כמעט ובספקולציות, אבל מי יודע, דווקא החלטתו הדרמטית (אם כי צפויה למדי) של גאידמק להישאר בסביבה יכולה להזיז עניינים גם בבית"ר וגם אצל יריבותיה. זה בהחלט הזמן להזעיק את שניידר חזרה מהכפור של אלסקה, לעשות ליענקל'ה שיחת מוטיבציה ולתת ניעור רציני לחבורת הראל-טביב. דה אוליגרך איז בק. בעצם, מתי הוא בכלל הלך?
בבוקר לח בשנת תשס"ט
אפילו אלה מבינינו שלא נולדו באם המושבות, לא יוכלו להתעלם מהעובדה שהקבוצות העירוניות מרכזות סביבן כשני שלישים מהעסקאות הנסגרות או המתבשלות בליגת העל. בשבוע האחרון הדבר בלט במיוחד, כשמכבי רושמת את ההעברה הבולטת ויריבתה ממשיכה לפרק ולבנות מחדש – כהרגלה בקודש בשנים האחרונות. מהעוזבים/מועזבים יוסי רוזן, גל כהן ואורי אוזן, דרך המושבחים העתידיים החדשים מטוגו וליבריה ועד שמות אלמוניים לחלוטין כמו כפיר דר ואודי חנון, נדמה שבהפועל פ"ת נחושים בדעתם לשבור את כל שיאי העבר (השייכים להם) ולהחליף סגל שלם בקיץ אחד. האוהדים כבר מזמן איבדו תקווה ומנסים למחות כנגד הניהול, המדור משתתף בצערם ושומר על הסקפטיות האופיינית לו.
ובכל זאת, גם במקומות אחרים עובדים, או לפחות עושים קולות שמרמזים על כך. גם השבוע הדבר בלט בעיקר בקרב העולות החדשות: בהפועל ר"ג הלכו על בני חדד והרוויה קובאצ'ביץ' ומתעניינים בעומר פרץ, אחי נצרת צפויה להתחזק בתומר חמד ומור דהאן החיפנים ועשויה להביא שם מעניין נוסף מהעבר הלא רחוק של הליגה – הרומני מריוס "זנו" בונדאה. הפועל חיפה תצרף את בריאן גרזיץ' ואולי גם תחזיר את עדן בן בסט ובעכו מתחמשים בשמות כגון ישראל זביטי, אושרי גיטא וג'וני טננבוים. די בטוח שכבר קלטתם לאיזה כיוון הולכת ליגת העל ואם טרם הפנמתם זה בסדר – יש לכם עוד קצת זמן. נו פרשר.
פינת הספקולציות ע"ש "הקבוצות הגדולות" לא תשאיר אותנו משועממים מדי גם הפעם. הפועל ת"א, שלפחות עשתה בשכל והשאירה את וואליד באדיר ושי אבוטבול, נוטה לוותר על בן לוז, שבוודאי יהיה מועמד כעת ל-11 קבוצות אחרות לפחות. ברוך דגו ממשיך "להתקרב" למכבי פ"ת, בעוד שחאייר ספפדס מתרחק ממנה. מכבי ת"א, זאת שנראית כמתעלמת מקיומה של עונת 2009/10, "תאיץ את המגעים" עם אריק בנאדו ו/או זאב חיימוביץ', לאחר שננטשה על ידי אבי יחיאל (ע"ע). רק שלא יפספסו בדרך גם את מושיקו מישאלוב, שבכלל בונה על קפריסין. לאלישע לוי די נמאס מליאוניד קרופניק אחרי ההפסד במשחק האימון הראשון של הקיץ ובמקומו עשוי להגיע, או שלא, בלם פורטוגלי שגדל בספורטינג ליסבון. אנחנו עדיין מחכים שהאימפריות המקומיות יפסיקו לדבר ויתחילו לחתום על טפסי העברה.
החמצת השבוע
החמצה מהסוג מסמר השיער לא תקבלו כאן. לא, מי שהשאיר לנו את הטעם החמוץ ביותר השבוע הוא, איך לא, שביט אלימלך. אז נכון שכולנו נזכור לו, במיוחד אם תתנו לנו עוד כמה שנים לשכוח את מה שצריך, את השנים היפות בהפועל ת"א. את העצירות שהדהימו את סטמפורד ברידג' ואת האופי, השקט והאינטליגנציה הנדירים כל כך במחוזותינו. אבל מה לעשות, את השנתיים, אולי אפילו השלוש האחרונות בקריירה שלו, גם שביט היה מעדיף לשכוח. לא שיש לנו משהו נגד קרית שמונה ובוודאי שלא תוכלו להאשים את המדור בזלזול בהפועל פתח תקוה, אך מן הראוי היה שהסמל האדום יסיים את הקריירה במקום בו רשם את כל רגעיו הגדולים והכי חשוב – בשיאו. כי אלימלך, מה לעשות, היה רחוק מאוד מאותו פנתר שתסכל את למפארד והסלביינק שוב ושוב בערב ההוא, כבר כמה שנים טובות. כי הצורה שבה נאלץ להתמודד עם ביקורות קשות על יכולתו ולאבד את מקומו בין הקורות לטובת שוערים צעירים ואלמוניים בשתי העונות האחרונות, גרמה בעיקר מבוכה לו ולאוהביו. ועכשיו, כאילו להוסיף חטא על פשע, נתן שביט לאיזה דני לוי אחד "לעזור" לו לקבל את ההחלטה הקשה כל כך, וסגר עם אותו לוי בלחיצת יד על המשך עבודתו בצוות המקצועי של מועדון חסר זהות, הווה או עתיד. סיום חמוץ כבר אמרנו?
פריצת השבוע
גם ככה משהו ברביד גזל, קשה להסביר בדיוק מה, תמיד הרגיש לנו קצת לא קשור לענף. תוסיפו לתבשיל את התנהגותה ההזויה של מכבי נתניה מתחילת הפגרה ותקבלו שיאי ביזאר חדשים: הקשר הבינוני אך החביב הזה נאלץ השבוע להידחף בכוח לאימוני הקבוצה, ככל הנראה על פי חוזה עליו חתומים שני הצדדים, כשהמועדון מצדו התעקש להושיבו בצד ואף הבהיר לו כי הוא על תקן פרסונה נון גראטה. גזל, אשר גדל בנתניה, בה שיחק גם אביו אלברט, נשאר על אזרחי, צפה בחבריו מתאמנים והשאיר את העבודה המלוכלכת לעורכת דינו. אותנו ממש לא מעניינים הסעיפים והפסיקים ובטח לא הבוררות הצפויה, אבל לא נראה לכם קצת מוגזם כל הסיפור הזה? חשבו לרגע על עצמכם בסיטואציה דומה, מגיעים למקום העבודה שלכם, ממנו לא פוטרתם או התפטרתם ונאלצים לשמוע שאינכם רצויים שם עוד ושאתם יכולים לשבת בצד ולצפות בחבריכם עובדים, אם תרצו בכך. כל זאת, על רקע מחלוקת כספית כזו או אחרת – מביכה ללא ספק עבור שני הצדדים. כך נראה מו"מ בין שחקן מקצועני למועדון בליגה הבכירה בישראל בשנת 2009.
קפיצת השבוע
כבר הזכרנו את פיני בלילי בפתיחת דברינו והרגשנו צורך להוסיף כמה מלים על אחד מהלגיונרים היותר מעניינים של הכדורגל הישראלי. הצורה בה התאקלם בלילי בכדורגל הטורקי היא כמעט חסרת תקדים בהיסטוריית הייצוא שלנו לאירופה. קל מאוד לצחוק על החלוץ בעל המראה והסגנון הייחודיים (ומי מאיתנו לא עשה זאת?...), לקטול את הקבוצות בהן שיחק ולבטל בהינף יד את תלונותיו על קיפוח בכל הנוגע לנבחרת ישראל, אבל בחמש השנים האחרונות הוכיח בלילי שלמרות הכל – יש לו עדיין הרבה יותר אופי מהרבה בכיינים מקומיים שיכולים רק לחלום על סטטוס דומה בליגה אירופית לגיטימית. העונה, יותר מתמיד, יהווה בלילי אטרקציה חביבה מאוד עבור תייר הכדורגל הישראלי. כי מה יותר פשוט מקפיצה לאנטליה, קצת בטן-גב ואול אינקלודד במלון 5 כוכבים וקינוח במשחק של אנטליהספור – ביתו החדש של ידידנו הקופצני? לזה אנחנו קוראים דיל לגבות.
הגם אתה, ססק?
האמת היא שהקבוצה האחרונה איתה היינו רוצים לפתוח את מסענו האירופי השבוע היא ריאל מדריד, אך מהבאתו של שחקן הגנה איכותי בדמותו של ראול אלביול קצת קשה להתעלם. לפחות מנקודת מבט מקצועית, חיזוק החלק האחורי (במקביל לרכש המפוצץ בהתקפה) נראה הגיוני ואף חיוני לקבוצה שחולמת לכבוש את היבשת ולזכות בכל תואר אפשרי. את המדרידיסטים לא נוכל לעזוב לפני שנזכיר את דבריו של ססק פברגאס בראיון לתקשורת הבריטית, שעשויים לרמוז על מעבר אפשרי ושערורייתי למדי של הקטאלוני הכישרוני מארסנל לברנבאו. עבורנו יהיה מדובר בלא פחות משברון לב. אם כבר עוזבים את חיקו החמים של ונגר, לפחות שיהיה זה עבור המועדון בו גדלת, ולא ליריבה ההיסטורית השנואה כל כך.
מנצ'סטר יונייטד זוממת על דויד וייה, שממשיך להיות המלפפון הלוהט ביותר של אירופה הקיץ והיריבה העירונית סיטי, גם היא חברה קבוע במדור בשבועות האחרונים, בונה חולייה קדמית אימתנית ומי יודע איפה זה ייגמר. רוביניו הנפלא צפוי לקבל שני חברים מעניינים מאוד, אחד כבר חתום (חלוץ בלקבורן ונבחרת פרגוואי רוקה סנטה קרוס) והשני בדרך (קרלוס טבס, שעל פי הדיווחים יעדיף את הסיטיזנס על פני צ'לסי). בקבוצה מדברים גם על קולו טורה מארסנל (גם כאן, חייבים משהו להגנה, לא?) ואפילו על סמואל אטו ולכו תדעו, בשוק של ימינו, אם השמועה הזאת אכן מופרכת מיסודה כפי שהיא נשמעת. הזכרנו את הבלוז וקרלו אנצ'לוטי כבר הביע עניין בבלמה הצרפתי של רומא, פיליפ מקסה.
לא שכחנו את אספניול הצנועה, שסגרה השבוע סופית עסקה מעניינת עם אחד, בן סהר. שמענו שהוא חלוץ לא רע בכלל. חזרה לבריטניה, שם ליברפול מתקשה להתחזק בינתיים ומסתפקת במגן פורטסמות' ונבחרת אנגליה גלן ג'ונסון. באיטליה, פטריק ויירה מאינטר שוקל לחזור לעת זקנה לצרפת ולשחק בפ.ס.ז'. לא משהו מפוצץ בינתיים, אבל תהיו בטוחים שהשוק יתעורר בצורה רצינית מאוד החל מה-1 ביולי, כלומר כבר לקראת סוף השבוע הבא. יש למה לצפות.