כשמדברים על אייל לחמן, אצל חלק מאנשי הכדורגל בארץ, עולות קונוטציות של משחק אלים, של כדורגל קשוח יתר על מידה ולעיתים גם התנהגות לא ראויה מצד המאמן עצמו. בפעם האחרונה ששמו של לחמן היה בכותרות הוא היה מעורב בתקרית לא נעימה עם שחקנה של הפועל רעננה, אופיר מלמד, כאשר לטענת חלק מהשחקנים תקף המאמן את השחקן.

לחמן התארח בתוכנית "ONE ON ONE" עם פיני גרשון, המשודרת בערוץ ONE, ערוץ 50 ובערוץ 514 בהוט (HD) שתשודר הערב (שלישי) ב-21:00.

בראיון, ניסה לחמן להסביר מהצד שלו את המוניטין השלילי שנוצר לו עם השנים: "היה איזה אירוע אחד עם עידן סרור בהפועל פתח תקווה שנופח מעבר לכל פרופורציה וזה היה למעשה איזשהו גחל שהדליק את כל הלהבה, להבת התדמית הלא טובה בנושא הזה בשנים האחרונות".

"ומה בסך הכל קרה?", המשיך לחמן. "משחק גביע הטוטו באמצע השבוע ופתאום היו איזה שחקן או שניים שעבורם המשחק הזה היה זניח. אתה מאמן שמכבד את עצמך, אתה דורש מצוינות בכל אימון ואימון, בכל דקה ודקה. בשיעור פילאטיס אתה לא מסובב את העיניים כשהמדריכה עובדת ומישהו מזלזל אז היה משחק של גביע הטוטו ואיזה שחקן זלזל".

לחמן המשיך: "בחדר ההלבשה, בצורה מתוכננת, אחרי שדיברתי על הטקטיקה לפני שאני זורק אותם למחצית השניה גם מעיף את מיטת הטיפולים באוויר, מה קרה? אפשר לחשוב שכולם באו פה מאיזה אוניברסיטה, וכולם עברו את המכללות הכי גבוהות".

פיני גרשון ואייל לחמן ב-ONE ON ONE (צילום: מערכת ONE)
פיני גרשון ואייל לחמן ב-ONE ON ONE | צילום: מערכת ONE

לחמן סיפר גם על התקרית האחרונה בהפועל רעננה: "שם היה סל כביסה שעף. אתה בא לפעמים לשחקן, תופס אותו, מביא אותו לשירותים ואומר לו: 'אתה רוצה להתחיל לרוץ?' ובדרך כלל מדובר בשחקנים צעירים ואתה מסכן את עצמך, נותן להם את הבמה, לוקח את האחריות הגדולה, אז לפעמים אתה אומר לו: 'אתה רוצה להתעורר?'. זה קרה לי עם כל כך הרבה שחקנים צעירים ולעיתים זה זולג החוצה וזה מצטייר באופן מאוד שלילי, אבל אם תשאל את השחקנים הם יגידו שזה בא ממקום טוב".

"יש איזה אווירה בכלל אצלנו במדינה ובמיוחד בכדורגל, שמותר פה משום מה הכל. משום מה מותר להיות פה רכים. זה מנת חלקנו בספורט", עוד הוסיף המאמן.

אייל לחמן. לא ממהר בכל הקשור לחיזוק (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
אייל לחמן (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

במהלך 2008 אימן לחמן את הארטס אוף הוק הגנאית והוא לא שכח אירוע מסוים: "בגאנה אימנתי את אחת הקבוצות המפוארות באפריקה כולה. היא כביכול ה-"מנצ'סטר יונייטד" או "צ'לסי" של אפריקה הגדולה. נכנסתי לאימון לפני משחק חשוב וניסיתי לעשות משהו טקטי קצת שונה ופתאום הרמתי את הקול, באתי לאיזה שחקן, דרשתי ממנו, שאגתי עליו והסתכלתי לו בתוך העיניים וכשסיימתי השתררה דממה והוא אמר: 'תודה'. שבוע עבר והפכתי להיות המאמן הכי מוערך בגאנה, ועד היום זורמות הצעות, ולא לבני יהודה של גאנה אלא ל"מכבי חיפה" או "למכבי ת"א" שלה".