רוי ברנס: "יש לי חברים אוהדי הפועל וקשה לי להסתכל להם בעיניים"
חצי שנה אחרי הירידה עם הפועל ת"א, רוי ברנס פותח את הפצע: "גדלתי בהפועל מגיל 8 וכל המשפחה שלי אוהדת הקבוצה, תמיד תישאר צלקת. בתקשורת נרמלו את העובדה שאפשר להגיד מה שרוצים. עדיין חולם להיות אגדת מועדון כמו בופון ביובנטוס או נוייר בבאיירן". ראיון בלעדי
פורסם:
רוי ברנס
רוי, חלפו כמה חודשים מאז אותו סיום עונה בהפועל ת"א. במבט לאחור, איך אתה רואה את מה שקרה שם?
באיזה תגובות נתקלת מהאוהדים?
היו כמה פוסטים מאוד לא סימפטיים אחרי ירידת הליגה. איך התמודדת עם זה?
אתה נמצא עכשיו בכפר שלם, אבל עדיין לא בהרכב. לאן אתה רואה את עצמך מתפתח?
אתה חושב שאתה ראוי להזדמנות בהרכב?
אתה עוד חושב על לסגור מעגל כשוער ראשון של הפועל ת"א?
מה היתה הבעיה המרכזית של הפועל ת"א בעונה שעברה? איפה העניינים התהפכו לרעה?
כמה זמן לקח ל-5:1 מול בית"ר ירושלים לצאת לך מהראש?
מי היה לצידך ברגעים הקשים? מי עזר לך להתרומם?
אתה חושב שהיית השעיר לעזאזל של הירידה של הפועל ת"א?
אתה יכול לדמיין סיטואציה בו כפר שלם והפועל ת"א נאבקות על העלייה ואתה צריך לעמוד בשער מול הקבוצה בה גדלת?
בתום הקריירה שלך, איך יזכרו את רוי ברנס?
מצאתם טעות לשון?