עומרי אלטמן: "למה לא דיברתי? חטפנו כאפה ובחרנו כולם לסתום"

אפשר לאהוב את עומרי אלטמן ואפשר שלא, אבל אי אפשר שלא להעריך אותו על הכנות שלו ועל הטירוף שלו להפועל ת"א. היו לו הצעות מצד חצי מליגת העל, בכסף גדול, אבל הוא העביר מסר מהרגע הראשון. או שאשחק בחו"ל, במקום שאתחבר אליו, או שאשאר בהפועל ת"א. 

אחרי שחתם בוולוס בהשאלה מהאדומים, אלטמן פותח את הפצע המקצועי הכי גדול שלו, ירידת הליגה עם האדומים. הוא לא מפחד לקחת אחריות, כמו על הדשא, גם כאן בראיון שתקראו הוא לא יחפש תירוצים. לא פגוע מהאוהדים שיצאו נגדו, מחבק את אלו שזוכרים לו את הדברים הטובים ולא פוסל אפשרות שעוד יבוא יום והוא יסגור מעגל בקבוצה בה הרגיש הכי טוב בעולם

יכול לשים את האצבע היום מה לא עבד בהפועל ת"א?
"כל כך הרבה דברים. זה יכול לקחת שעות אם נתחיל לפתוח את זה. המלחמה שיבשה את כל המערכת. אצלנו זה היה הכי בולט קודם כל כי ראש הספינה שלנו, המאמן מייקל ולקאניס, עזב. כשהוא קם והלך לא היה משהו אחר שיחליף אותו. אני מאוד מעריך את בורחה לאמה והוא איש כדורגל טוב` אבל עם מייקל היה משהו אחר. פתחנו את העונה טוב, הפסדנו בדרבי אבל ניצחנו את בית"ר ירושלים בחוץ, עשינו תיקו מול ב"ש וניצחנו את נתניה".

הגעת עם ים של ציפיות, סמל שחוזר, אהבת קהל - אתה מרגיש שעדיין הקהל איתך? זוכר לך את הדברים הטובים או שיש כאלה שהתהפכו?
"אני בטוח שיש כאלה שהתהפכו. זה טבעו של קהל וזה מקובל אחרי עונה כזו לא פשוטה. עונה שהסתיימה בדבר הכי רע שיכול להיות למועדון כמו הפועל ת"א. אני לא נלחם בזה. מקבל את זה שיש אלו שזוכרים את הדברים הטובים ואלו שפחות. אני מקבל את כולם".

הרבה מדברים על עניין הפוסט וההתייחסות אחרי הירידה - ציפו אולי ממך לפנות לקהל, קצת נעלמת
"נעלמתי עוד לפני מהרשתות ופחות התעסקתי בזה כבר כי זה לקח ממני המון אנרגיות ועוד לפני הירידה החלטתי להתעסק בזה פחות. לפעמים, אין מילים וכל המוסיף גורע. כל פוסט כזה או אחר שהייתי רושם היו לזה תגובות וזה היה מעורר אנטגוניזם כלפי וכלפי המועדון. החלטנו בהחלטה משותפת המועדון והשחקנים לקבל סטירה ולסתום את הפה. זה היה הדבר הנכון באותו רגע. כולם יודעים שאנחנו אשמים והאחריות עלינו ובפרט עלי כי חזרתי עם ציפיות והייתי צריך להוביל ובסוף זה נגמר כמו שזה נגמר".