הכל כבר היה ערוך ומוכן בחוף דדו בחיפה ומה שהיה אמור להיות ערב של חגיגות ושמחה גדולה, הפך לאט לאט לערב עצוב ושקט. הקבוצה של אלישע לוי, שרק לפני שבועיים הבטיחה סופית את האליפות, הגיעה לגמר הגביע למשחק מול הפועל תל-אביב כדי להניף את הגביע ולזכות בדאבל ראשון מאז עונת 90/91. בפועל, האדומים היו אלה שקלקלו הפעם את חלומות הדאבל עם 0:1 קטן/גדול משער של סלים טועמה בדקה השניה.
כ-1,000 אוהדים בירוק הגיעו לחוף על מנת לחגוג זכיה בגביע ראשון מאז 1998 ויתרה מכך, לחגוג את הדאבל. לפני שריקת הפתיחה הופתענו מכמות האוהדים הדלה יחסית אך ככל ששעת המשחק הלכה והתקרבה החלו להגיע עוד ועוד ירוקים שלא השיגו כרטיס למשחק ונאלצו להגיע ולצפות בו על גבי מסך ענק בעיר. הבמה כבר היתה מוכנה להגעת הקבוצה ולחגיגות הגדולות.
האוהדים היו אופטימיים מתמיד טרם השריקה: "דאבל באנקר, אין להפועל סיכוי", אמר אחד מהם. אוהד אחר על מדים של צה''ל הוסיף: "בגלל הצבא לא הספקתי להגיע לר"ג, הערב אנחנו מנצחים 0:3 בקלות". אחר הצהיר: "קרנבל בדדו הלילה משעה 23.00". כן, הבנתם נכון - כל מי שנכח בחוף דדו הימר על ניצחון של הירוקים, אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד.
במהלך המשחק השקט נשמר רוב הזמן זאת בשל העובדה שחיפה בקושי הגיעה למצבים ממשיים לכיבוש. בדקה ה-80 כבר נראו אוהדים ראשונים שעושים את דרכם לרכבם. ככל שנקפו הדקות עוד ועוד אוהדים עשו את הדרך הביתה ובשריקת הסיום לא הספקנו לספור עד עשרים וכולם נמוגו כלא היו, רק הררי האשפה נותרו שם בחוף - כמה עצוב.
"רפאלוב נעלם, מה קרה לו הערב?", רטן אוהד צעיר. "ההפסד הזה הרס לנו את האליפות. אני גמור, יום רע ומר", אמר אוהד בן 31 שנראה מרוסק לאחר שריקת הסיום. "ההגנה של אלישע אשמה, הוא לא מאמן של מאני-טיים", אמר אחד האוהדים ואחר הוסיף: "הפועל באה לחרב את המשחק, גוטמן-מוריניו עשה את זה". "כנראה שלא ניקח דאבל אף פעם, מקסימום דאבל-וופר", צחק בסיום אוהד צעיר בירוק.
בין כל העצב והדיכאון הגדול מצאנו אוהד הפועל אחד ויחיד שהיה מאושר: "אין כמו לקחת גביע ולהרוס לחיפה את הדאבל, אף קבוצה לא תשתווה להפועל של 2009/10. אני מאושר, ערב ענק - חבל שלא נסעתי לרמת גן". המסך על עונת 2010/11 ירד אמש בקול ענות חלושה על חוף דדו. אולי בשנה הבאה יזכו לחגוג שם דאבל בסוף מאי.
