בצל המלחמה, נבחרת ישראל נערכת לקראת חלון המשחקים האחרון והמכריע במוקדמות יורו 2024, כשתפגוש בין ה-12 ל-21 בנובמבר את קוסובו, שווייץ, רומניה ואנדורה. היום (חמישי), החבורה הלאומית ערכה אימון לקראת היציאה להונגריה. תאי בריבו, אלי דסה, סתיו למקין, נטע לביא ועומרי גלזר הגיעו היום לאימון לראשונה. במקביל, גדי קינדה נחת אתמול בלילה וערך אימון קליל. מוחמד אבו פאני, אוסקר גלוך ודניאל פרץ יצטרפו לנבחרת בקוסובו, כמו גם שחקני מכבי תל אביב שמגיעים מפולין. שחקני מכבי חיפה ינחתו הלילה מלרנקה, יצטרפו מחר בבוקר לנבחרת וימריאו איתם לקוסובו בשעה 15:00. לפני האימון, שון וייסמן דיבר וסיפר מצידו: אי אפשר לחשוב על כדורגל באמת אבל אם יש משהו הכי קטן שמאפשר לנו להעלות חיוך אנחנו פה בשביל לעשות את זה. ברור שזה נותן אקסטרה דרייב. אתמול ביקרתי חיילים ואנחנו המעריצים הכי גדולים שלהם, אם דרך משחק כדורגל, שזה נראה כמו משהו כל כך לא מעניין וחשוב, יכולים להעלות חיוך למדינה שלנו זה הרבה יותר ממוטיבציה. אני תמיד הלב שלי בארץ, גם כשאני לא פה. על אחת כמה וכמה במצב כזה רע, אני שמח להיות פה. מקווה שנדע בשורות טובות וזמנים טובים יותר. וייסמן המשיך: שמרתי על השקט בשביל הפרטיות והמשפחה שלי. יש לי אישה ושני ילדים שהם הכל בשבילי, הם הכי חשובים וראיתי שלדבר או משהו לא עוזר. למרות שאני השגריר מספר 1 של המדינה ועבורי המדינה חשובה והדמעות עולות. תקופה לא קלה, להיות יהודי באירופה זה לא הכי כיף. הקבוצה עמדה מאחוריי וזה היה לי חשוב, עברנו את התקופה הזאת ומצפים שיהיה שקט. לפעמים יש דברים שהם יותר מכדורגל והיו התראות שבאו מההמשלה שהעדפתי להישאר בבית, הסביר, היה מצב רגיש, כדורגל לא כזה עניין. לא כזה התאכזבתי והתבאסתי. הלב והראש לא היו שם. זה לא יקרה יותר ואנחנו חזקים ונראה לכולם שאנחנו יכולים לעשות מה שרוצים בתור יהודים. אני מרגיש בטוח שם, הכל בסדר. עושים כל מה שצריך כדי להיזהר ולהישמר. אני חושב שבתור ליגיונר אני לא רוצה להגיד שזה יותר קשה מלהיות בארץ, אבל הייתי 24 שעות בטלוויזיה ובחדשות. כל היום בוכה והרגשה לא נעימה. הגדרתי את זה בתור חי-מת, אתה לא יכול לחשוב על שום דבר אחר. אבל מי אני? יש 240 חטופים בעזה, משפחות שמחכות. וייסמן סיכם: אנחנו מגיעים ל-4 משחקים קריטיים. כושר יותר ופחות זה לא משהו שבאמת מעניין. אנחנו באים לתת את כל מה שיש לנו ואני ממש סומך בעיניים עצומות על הצוות המקצועי שידעו איך לחלק את זה. יש לנו משימה הרבה יותר גדולה ממשחק כדורגל, אנחנו משחקים בשביל כל כך הרבה דברים. אנחנו ניתן הכל זה בטוח. אמרנו בהתחלה שיש כל כך הרבה דברים עצובים וכואבים. אם אנחנו יכולים טיפה להעלות חיוך זה יהיה הדבר הכי שמח ועצוב שנוכל לעשות אם נעפיל. הלוואי שתהיה לנו הזכות להעלות טיפה חיוך.
