"כשירדתי לספסל היה קשה לי לעלות לדשא. הושפלתי"
למרות שהפך לשוער שני בב"ש, דודו גורש מפרגן לבכר ("לא כעסתי. הכל אצלו מקצועי"), מאושר מחזרתו לנבחרת ("לא האמנתי שיזמנו אותי"), ובטוח: "אשחק עוד 4 שנים לפחות"

לא היה פשוט לשכנע את דודו גורש, שוער נבחרת ישראל להתראיין מול המצלמה. גם בגיל 37 וארבעה חודשים ואחרי למעלה מעשור כשוער בליגת העל, גורש מעדיף לעבוד על הדשא מאשר לדבר למיקרופונים. "אני לא אוהב את זה, אבל לפעמים אין ברירה. צריך לדעת לעשות גם את זה", הוא אמר בתחילת הראיון.
לא הרבה האמינו שגורש, שפתח מצוין את הקמפיין בנבחרת ומאוחר יותר ירד לספסל בב"ש, יגיע שוב לפסגת הקריירה שלו. היום, בפעם הראשונה הוא מדבר על התסכול וההשפלה שהרגיש שראה שהוא לא בהרכב, אבל מצד שני גם מפרגן לברק בכר. בניגוד לשחקנים אחרים שהיו יוצאים מההרכב ומדברים על החלטה לא מקצועית של המאמן, גורש שופע מחמאות לבכר ובטוח שעוד כמה שנים הוא יגיע למקומות הרבה יותר רחוקים.
בינתיים יש לו על הראש את אלבניה. אחרי המשחק מול מולדובה, בו היה מהטובים בנבחרת, הוא השוער הוותיק רק מחכה לרגע לעלות לדשא ב'סמי עופר' למשחק שיקבע לא מעט לגבי המשך הקמפיין והסיכוי של ישראל לסיים את הבית במקום השלישי.
האמנת שתוזמן עכשיו לנבחרת אחרי שירדת לספסל בב"ש?
"אם אגיד שהאמנתי אז אני אשקר, אבל קיוויתי מאוד. עבדתי מאוד קשה באימונים כי הכנתי את עצמי. ידעתי שאסור לי להוריד את הרגל מהגז לא באימונים ולא בשום מקרה. במשחקים האחרונים ברק נתן לי לשחק אז זה עזר לי הרבה מאוד".
כמה תיסכל אותך שהפכת להיות שוער שני בהפועל ב"ש?
"זה היה מאוד מוזר מבחינתי כי אני רגיל לשחק. אני 15 שנים רצוף בהרכב, פספסתי אולי 3 משחקים בכל הקריירה, אנשים אולי לא מודעים למספרים האלה. פתאום כשאתה יושב על הספסל, קודם כל זה מאוד מוזר, קצת משפיל אבל צריך לדעת לקבל את זה. לקבל את זה כמו גבר. כמו שברק הוא זה שהביא אותי להפועל ב"ש, הימר עלי ונתן לי את האפודה הראשונה, הוא קיבל את ההחלטה הזו להוריד אותי לספסל. לא דיברתי מילה ואני אעבוד קשה יותר כדי לחזור להרכב".
כעסת על ברק בכר?
"לא. אני מאוד מעריך אותו".
למרות הכל?
"לברק יש יושר מקצועי. את זה אף אחד לא ייקח ממנו. ברק מאמן מצוין ובסופו של דבר מי שיהיה יותר טוב ישחק. זה מה שהוא אומר לנו תמיד וזה מה שהוא אמר לנו בתחילת העונה, מי שטוב ישחק".
תאר לי את התחושות במשחק הראשון שאתה רואה על הלוח שגיא חיימוב פותח?
"במשחק הראשון שלא שיחקתי והייתי על הספסל היה לי מאוד קשה לצאת למגרש אפילו. זה היה רגע מאוד משפיל ומוזר. יצאתי למגרש ולא ידעתי איך להתנהל, איך לאכול את זה, רגע לא נעים, כזה שאזכור הרבה זמן".
אבל אתה שומע את הביקורות. אומרים שלא צריך לתת לך לשחק. שאתה מבוגר מדי

המשחק מול אלבניה זה הקרב על המקום השלישי?
