לפני כשנה וחצי, ערן זהבי היה אחראי לאחד המעשים השערורייתיים שביצע קפטן כלשהו של הנבחרת. הקהל בסמי עופר שרק בוז צורם לכוכב בהפסד המביש למקדוניה במוקדמות מונדיאל 2018 וזה בתגובה השליך את הסרט בזעם, מה שהסעיר מדינה שלמה, וגרם לפרישה זמנית שלו מהמדים הלאומיים. מאז, הרבה עבר עליו וכעת הוא מוכן לחזור לראשונה ל"זירת הפשע" כשישראל תארח את סלובניה במשחק הפתיחה של קמפיין מוקדמות יורו 2020.
"עברו הרבה מים בנהר מאז המקרה הזה, כולם הבינו את הטעויות, אני כמובן, בראש ובראשונה. הכדורגל הישראלי קיבל סטירה", הכריז זהבי והודה: "אני רוצה להיות חיובי ולחשוב שזה לא יקרה שוב, אבל אני לא שולט בזה. אני עסוק בלדבר על המגרש ובתוצאות של הנבחרת. מקווה שיהיה עידוד ויעבור כמו שצריך.
"אני לא מודאג מהקהל, להיפך. אני רוצה שיהיה כמה שיותר קהל. למה לי להיות מודאג?", טען זהבי. "בנתניה הקהל קיבל אותי באהבה ועשו לי שלטים. אני חושב שיש המון אנשים שרוצים לראות אותי על המגרש ואין שום בעיה".
המשפט הזכור ביותר של זהבי באותה תקרית היה: "לא נעלה לטורניר גדול גם בעוד 40 שנה". "המשפט כמו שהיה מנוסח וההתנהלות שהייתה היא מבחינת השחקנים והניהול המקצועי בנבחרת. אם היינו נשארים ככה אז אולי היה אפשר להגדיל את ה-40 ל-400. היום יש דרך חדשה ומשהו אחר בנבחרת, שאני לא יכול להעביר במילים. מאמין שדברים ייעשו אחרת, לא יודע אם בקמפיין הקרוב, אבל אם לא אז בבא אחריו. בדרך שהייתה לא רואה את זה קורה לא ב-40 שנים וגם לא ב-400 שנים", הכה זהבי.
"שחקנים הגיעו מאנגליה לנבחרת והרגישו את שההתנהלות בנבחרת פחות מקצועית מהקבוצה וזה פגע בנבחרת", סיפר זהבי. "התקרית בחיפה לא הייתה קשורה לזה וברור שבשיחות הייתי צריך להגיד מה אני חושב ולמה, אז אמרתי. אני לא חושב שבגלל מה שאמרתי זה השתפר, לא הייתי חלק מהתהליך, אבל צריך מילה טובה לאנדי הרצוג ו-ווילי רוטנשטיינר שמנסים לעשות משהו אחר בכדורגל. זה תהליך ארוך וקשה שיצטרך כסף, זמן וידע".
על הנבחרת הנוכחית בניגוד לקודמות, אמר זהבי: "קשה מאוד להשוות, זאת גישה שונה ושיטה שונה. לכל אחת מהנבחרות היו שחקנים שונים, אבל היו הרבה תקוות בנבחרות הללו וראו איך זה נגמר לצערי. אנחנו מצפים להמשיך בדרך שהתחלנו בליגת האומות כי היה משהו אחר בנבחרת. העזנו יותר, היינו יותר טקטיים כשצריך".
על שיתוף הפעולה עם דור מיכה, שהצליח במכבי תל אביב: "אני אוהב לשחק איתו, אבל אני לא המאמן ולא מחליט מקצועית מי משחק". על ההתאקלמות של דיא סבע בגוואנגז'ו: "הוא נכנס מהר לעניינים ועושה עבודה טובה. הוא צריך לבנות את שמו שם וככל שישחק טוב יותר מן הסתם יקבל יותר הכרה ויעריכו אותו. הוא התאקלם מהר מאוד. מקווה שימשיך כך".
על שיטת המשחק של הרצוג: "המאמן קובע אותה. הוא מאוד ברור ולא משנה אותה ממשחק למשחק. הוא הולך בדרך שלו ואני יכול להעריך את זה. אני אתאים את עצמי לכל שיטה שהמאמן ידרוש ממני, לפעמים לא שיחקתי בתפקיד שאני הכי רוצה בעולם, אבל אף פעם לא התלוננתי על תפקיד כזה או אחר".
"אני מרגיש מצוין מבחינת כושר משחק. כבשתי שלושה שערים בשני משחקי ליגה בגוואנגז'ו. אני מרגיש טוב ורוצה לבוא לידי ביטוי בנבחרת", הוסיף זהבי, שמתקשה לתרגם את כושר הכיבוש שלו בישראל: "סבלתי מחוסר מזל. חשוב לי לאורך הקריירה להגיע למצבים ולא להפסיק לנסות. יש מצבים שאבעט מ-30 מטר וייכנס לחיבור. אני צריך להיות מאוד מרוצה מהסטטיסטיקה. הייתי רוצה לכבוש עשרה שערים, אבל לפעמים זה לא אפשרי. אין פה תירוצים, אני צריך להבקיע יותר. אני לא מאשים לא את הנבחרת ולא את השחקנים. הביאו אותי לפה כדי להבקיע. האחריות היא שלי ולא של אף אחד אחר".
ומה עם המשחק מול סלובניה? "לא אוהב להגיד שאנחנו פייבוריטים. אולי אנחנו חושבים שאנחנו פייבוריטים, אבל בעולם זה לא כך", אמר זהבי. "האם צריך לנצח? כן, בשביל לעשות משהו צריך לנצח את סלובניה בבית. אם אגיד שלא, סימן שאנחנו לא צריכים לעלות. נצטרך להראות על המגרש, לא לדבר. יש לי תשוקה מאוד גדולה להבקיע כמה שיותר ולעזור לנבחרת, זה חלום לעלות עם הנבחרת לטורניר גדול. אם לא הייתה לא הייתי חושב שזה יכול לקרות, לא הייתה לי סיבה לחזור מפרישה לנבחרת. זו אחת המטרות שלי בקריירה. יאן אובלק סופג שערים בליגה הספרדית, הוא שוער מצוין ולא נמעיט בערכו, אבל היו מספיק שוערים גדולים שהבקעתי מולם בעבר וזו אחת המטרות שלי".
