כספי ואליהו מבואסים על הספסל (צילום: יעל מרגלית, מערכת ONE)
אליהו וכספי מגלים שהטבלה לא משקרת | צילום: יעל מרגלית, מערכת ONE

מחזור הסיום הוא הישורת האחרונה של תעודת השליש הראשון ביורוליג והטבלה לא משקרת. לכן, אל למישהו להיות מופתע ממפלת מכבי.

אאיטו רנסס נמצא אולי סוף סוף בשנת הרנסאנס שלו. בשקט-בשקט, בנה השועל הספרדי הוותיק קבוצה נפלאה ויעילה שנראית כמו אחת שתתדפק על דלתות הפיינל פור בברלין.

לפיני גרשון יש פטור מהסברים: הוא הרי לקח את מכבי בשיא השפל וכל מה שיעשה ייחשב כטוב יותר ממה שהיה. מאזנו של פיני, 2:4 ביורוליג, לא רע בכלל באופן יחסי, אבל אחרי הכל, מכבי היא קבוצה עם שאיפות גבוהות הרבה יותר ממה שהיא יכולה להציע.

לעומת המכונה המשומנת של מלאגה, מכבי עם הרכב טלאים וכל מיני אקרובטיקות של פיני גרשון שיכולים להספיק לפעמים כן ולפעמים לא – במקומות כמו מלאגה לעולם לא.

בגדול, מכבי לא השתנתה מהותית. כאשר ההגה בידיים של גרשון, אפשר להיות חסינים מקטסטרופות – אבל לפחות לגבי העונה הזאת אין לצפות לשחזור הקאמבק מהעונה שעברה.

הבית המבוקש: ברצלונה, רומא וסופוט.

הסתיים השלב הראשון ומכבי תהיה בנחיתות לקראת הגרלת בתי שלב הביניים. כראש בית, תקבל מכבי את ברצלונה, ויטוריה או צסק"א. אם חלילה תוגרל נגד אחת משתי האחרונות שצוינו, אפשר לשכוח מהמקום הראשון. מול ברצלונה, יש למכבי מאץ'-אפ לא רע ואפשרות להפתיע.

קבוצה נוספת שתהיה בבית תהיה סיינה, ריאל מדריד או רומא. הסיוט של דרוקר וגרשון במקרה זה יהיה לקבל את סיינה שרוצה ללכת עד הסוף או את ריאל מדריד החזקה. אם תוגרל מול רומא, יכולה מכבי להיות מרוצה עד השמיים.

כמי שמדורגת בקבוצת האיכות השלישית, יכולה מכבי לנשום לרווחה בכך שלא תקבל את פנתינייקוס הקטלנית, או פרטיזן בלגרד המפתיעה.

בקבוצה האחרונה עדיף למכבי לקבל את סופוט. הפולנים בהחלט אינם פראיירים וללא הכנה נכונה – מכבי יכולה ליפול בחוץ, אך הם בהחלט עדיפים על-פני מילאנו המשתפרת או אלבה ברלין מארחת הפיינל פור שתזכה מן הסתם להנחות כאלה או אחרות.

אם כך, כדאי לכץ ופדרמן להתפלל לבית עם בארסה, רומא וסופוט ולא ליפול חלילה על צסק"א, סיינה ואלבה. במקרה כזה, אפשר לסגור את העונה כבר עכשיו.

לא פראייר

לא הספיק משה דדש לחגוג את מינויו וכבר נאלץ לרדת למגננה. ארקדי גאידמק שובר את הראש במוסקבה על עניינים ברומו של עולם וכאן מתקוטטים במרץ על הצעצוע שלו.

איציק קורנפיין לא נולד מנכ"ל. הבחור בנה את עצמו מאפס, עבר קילומטראז' נכבד של הנהלות ומאמנים ומיצב עצמו בהשקעה שקטה ומתוחכמת כאהוב הקהל. קורנפיין הוא הדוגמא הקלאסית של מים שקטים החודרים עמוק ונחיתתו לכס המנכ"ל לא הייתה ברירת מחדל של ההנהלה, אלא מינוי טבעי אליו החליק.

וכמובן... הוא גם לא פראייר. אם מישהו יעז להיכנס לו לטריטוריה הוא לא ישאג כמו אריה, אך בהחלט יכיש כמו נחש. איציק לא יפנה לדדש את הכסא מרצון, אלא אחרי מלחמה שערה בה יוציא לו את הנשמה וכמובן מבלי שיפגע מכך כלכלית.

דווקא הוא, דדש, צריך לדעת את זה אחרי שהיה זה שהחתים בזמנו את איציק בבית"ר.

תנו לדודו לעבוד

בהכח ר"ג לא מרוצים האוהדים מדודו דהאן. מה אתם יודעים?.. הכח, קבוצה עם תקציב של תחתית ליגה לאומית, מתמודדת בתחתית ליגת העל. כדאי להזכיר להם שאלמלא דהאן שעלה כמטאור בעולם המאמנים, הם היו רואים את הליגה הבכירה רק בטלוויזיה.

דודו דהאן הוא אחד מהמאמנים הטובים בישראל ורק במדינה שלנו יכול להיות האבסורד שמאמן מתקדם ומודרני מאמן את הקבוצה האחרונה והיפוכו הגמור בקצה השני.

דודו הוא התקווה האחרונה של הכח, הוא ולא אחר. ביום בו ישבר לו ויעזוב, יגזר סופית דינה של הכח לרדת ליגה ואולי גם להימחק מהמפה. גל יוסף, הבוס הגדול, יודע זאת היטב. לכן, הוא אינו ממהר להקשיב לעצות רעות ומטה אוזנו באופן נבון למנג'ר שלו.