דניאל יאמר (צילום: עודד קרני)
לא רוצה אפילו להגיע למשחקים. יאמר | צילום: עודד קרני

אם אני אוהד של מכבי נתניה, אני משאיר את כל היציעים בקופסא להנהלת הקבוצה ולא קונה מנוי.
נוטים להאשים את דניאל יאמר ולמרות שהוא ממש לא נקי (כי הרי הוא בגדול רוקן את נתניה), צריך לתת דגש לסיבות שגרמו לו למאוס בקבוצה שהוא קנה - עד כדי כך שלמשחק חשוב בגביע אופ"א הוא אפילו לא רוצה להגיע.

החטא הקדמון כמובן הוא של יאמר עצמו, שלא השכיל להרחיק ממכבי נתניה גורמים שהשתמשו בה כדי לקדם בעיקר את עצמן ועד שצירף חדשים – אלו היו גורמים שלא קידמו את הקבוצה, אלא להיפך.
הכישלון התקשורתי והשיווקי של מכבי נתניה צריך להילמד למען יראו וייראו. לא יעלה על הדעת שאחרי השקעה כספית מאסיבית והבאת תותח כדורגל עולמי בדמות לותאר מתיאוס – לא ימכרו מנויים במאסות ובנוסף הסיקור התקשורתי והעניין סביב הקבוצה לא יעלה בכמה רמות. בכל קבוצה אחרת, האיש שאחראי על כך, צריך להניח את המפתחות, להתפטר ולהתנצל. רק במכבי נתניה מודל 2009, הוא יכול להמשיך ולשאת תפקיד משמעותי בה.

למעשה, כל הנהלת מכבי נתניה היא בעיני משהו נסתר שחייב להיחשף. כמה הם מרוויחים שם בכלל? האם הם מקבלים שכר גבוה מהשחקנים? אם הם לא מקבלים אגורה שחוקה ועושים את תפקידם בהתנדבות, אני הראשון להתנצל – אך לא נראה לי שכך המצב.

הם גם דואגים שם אחד לשני, החבר'ה בנתניה ולראיה הם גם סידרו לנתי עזריה את ג'וב חייו. עזריה אמנם מדבר בתקשורת על כך שאינו מפחד, אך חבל שכשל בהכנה הטקטית של קבוצתו לגאלטסריי – מועדון ענק, קבוצה עם פוטנציאל – אך רחוקה מכושר משחק סביר. גיא לוזון, ביום בינוני, היה שולח אותם לאיסטנבול עם הפסד. כל השערים שקיבלה נתניה היו מביכים: טעויות מיקום קריטיות, עמידה מגוחכת בכדורים נייחים ושוער שאינו ברמה המחייבת קבוצה בליגת העל.

עזריה גם נתן דוגמא רעה לשחקניו שזירז להרכיב את פראנסמן בהרכב – אותו שחקן שעשה הכל כדי לא להיות במכבי נתניה ולא ערך אימון מסודר אחד עם הקבוצה לקראת המשחק – על חשבונו של מעוז סמיה המצוין, שהציל את מאמנו מבושה גדולה מול קבוצה ממלטה.

אבל לכו תדעו איך ההחלטות מתקבלות שם בנתניה, זה מסדר לזה, ההוא לגיסו ואיזה מסכנים האוהדים שצריכים להתפלל לכך שבגומלין ב"עלי סמי יין" לא תעלה כל ההתנהלות הזו בתוצאה מבישה.
שגיא כהן, פרשן א-א ביומיום, שגה שהסכים לפרשן את הקבוצה אותה הוא אוהד. זה צרם וזה לא הוסיף כבוד לכהן שהתעסק רוב המשחק בסנגוריה על מחדלי המועדון אותו הוא אוהד. כשהוא דיבר בגאווה על מודל שחקני הבית, תהיתי אם הוא מתכוון לאלמוג כהן הבארשבעי, לפראנסמן או לשלוו מנשה מראשון לציון? ליאמר יש כבר תוכי אחד ושגיא כהן יותר מדי מכובד כדי לשמש ככזה.

כתומים מגאווה
גם אם תודח חלילה בני-יהודה מהמשך המשחקים בגביע אופ"א, איש לא ייקח מגיא לוזון את המסע הנפלא שלו ושל חניכיו בכתום. חמישה ניצחונות על האפס וכל אחד יותר מרשים מהשני. בל נשכח שבני יהודה, קבוצה חסרת מסורת באירופה, רושמת את ההיסטוריה שלה ממשחק למשחק וזה דבר קסום.
פאקוש הפורטוגזית היא קבוצה בינונית גם במדינתה, אך מדובר ביריבה אירופית חסונה וטכנית – כזו שיכולה להקשות על כל קבוצה, כזו שטובה בכמה רמות מהקבוצה הקזחית המצחיקה שמכבי חיפה לא הצליחה לנצח (לכך נחזור בהמשך).
בני-יהודה לא רק מנצחת, היא נראית נהדר, היא משחקת כדורגל אטרקטיבי וכיף לצפות בה. על פני הדברים, עשוי גיא לוזון להיאבק על האליפות. ובדין. בינתיים אני מחזיק לו מכאן אצבעות ביחד עם כל אוהבי הכדורגל, שיעבור את הפורטוגזים ואולי, מי יודע, יוליך קבוצה נוספת – השלישית במספר – לשלב הבתים במפעל האירופי השני בחשיבותו.

מכבי חיפה חייבת לנצח בבית

סשה בארון כהן התלבש משום מה על העם הקזחי, אך במוקדמות ליגת האלופות אין לדעת מי יכול לשמש לו חומר משעשע: אקטובה החלשה (הקבוצה הקלה ביותר נגדה שיחקה קבוצה ישראלית השבוע) או מכבי חיפה שהפקידה, או יותר נכון הפקירה, את שרביט המאמן בידיו של גיבור "בית שאן סרט מלחמה", אלישע לוי. אם זה בבית שאן, באצטדיון ר"ג או בקזחסטן – מישהו רואה שיטה אצל אלישע? ה-0:0 המביש מול אקטובה מציף מחדש את הבעיות בהן נתקלנו בעונה הקודמת: מכבי חיפה לא יצירתית, משחקת כדורגל בינוני ביותר, לא ממצאת אפילו 50% מהפוטנציאל שלה וניהול המשחק, כרגיל – מתחת לכל ביקורת.
עם כל זאת, חייבת חיפה לעבור את יריבתה הקזחית החלשה ביותר. אם לא תעשה זאת בהפרש ניכר, זה יהיה מחדל גדול.

מישהו התלהב מהפועל?
אלי גוטמן אלוף בפוליטיקות של לפני ואחרי בתקשורת, אך בכל פעם שהוא מתרכז בכך יותר מאשר בדבר האמיתי – יקרו לו דברים לא טובים אחר כך. לפני המשחק, עשה אלי גוטמן את גטבורג לקבוצה ברמה של ליגת האלופות. נו באמת... זה נכון שהיא יותר טובה מאקטובה, אבל במקום להתייצב באומץ למשחק ולא להסתבך בתרגילי פסיכולוגיה זולים – בחר גוטמן בניסוחים מפולפלים – מה שהלחיץ את שחקניו לאורך 70 דקות. ה-1:3 היה צפוי לחלוטין ואם לא היה נגמר כך, זה היה כשל גדול.
לאלו שמתלהבים, כדאי שיזכרו שאפילו בעונה בה כמעט ירדה הקבוצה ליגה, הצליח גיא לוזון לנצח את אלופת שבדיה בביתה ולעלות לשלב הבתים של גביע אופ"א – ולכן כדאי להרגיע ולהירגע.
לגוטמן תהיה בעיה קשה מאוד העונה – יש לו קבוצה מוכשרת שחייבת לשחק כדורגל פתוח והתקפי. לא נראה לי שהוא בדרך לעשות את ההתאמות הדרושות, אבל לכו תדעו – אולי הוא יפתיע.