שי אבוטבול חוגג (צילום: אלעד ירקון, מערכת ONE)
שי אבוטבול חוגג אמש. האדומים בדרך הנכונה | צילום: אלעד ירקון, מערכת ONE

לראות את הפועל ת"א – ולהריח אליפות. איש אינו חושד בי באהבת יתר לאדומים, אבל את האמת המקצועית יש לומר: זו הקבוצה הראויה ביותר לאליפות. המשחק מול אשדוד מאפיין את כל היתרונות של הפועל: משחק מול קבוצה עיקשת, כדורגל לא משכנע אבל יציב ושתי עקיצות ברגעי האמת כדי לרשום שלוש נקודות חשובות. 

יש לה, להפועל ת"א, את כל המרכיבים להיות אלופה אידיאלית: היא הקבוצה המאורגנת ביותר, יש לה את האופי החזק ביותר ומבין כל קבוצות הצמרת יש לה גם את המאמן הטוב ביותר. רק מינוס אחד יש לה – חוסר עומק יחסי בסגל. בהתחשב ביריבותיה, אין צל של ספק שהפועל ת"א צריכה להיות האלופה הבאה.

לוי ועוד לוי יוצא מינוס 

יענקל'ה שחר מתבייש מאוד בשחקנים שלו ועוד יותר באוהדים. בינינו, הכי הרבה הוא צריך להתבייש במי שעומד בראש המערכת המקצועית שלו. לא הפיגורה הזו צריכה לקשט את המועדון הכי אירופי בארץ. 

רוני לוי הגיע למכבי פ"ת בעיקר – כנראה – מתוך צורכי פרנסה וגם קצת פוליטיקה (לא מזיק להיות קרוב יותר פיזית למי שמנהל את הכדורגל בארץ). לאורך זמן, תצוף על-פני השטח חוסר התאמתו לתפקיד. כמה שיתאמץ להסתיר את אופיו, רוני לא יוכל להצליח להשתחרר מבעיית יחסי האנוש שלו, זו שהביאה אותו למצב שאוהדי מכבי חיפה לא יכולים לסבול אותו, גם אחרי שהוא חצי שנה בבית. 

כשיש אמוציות – הופכים המרכיבים המקצועיים לשוליים – וכך הייתה מכבי חיפה עצבנית ונרפית, בעוד מכבי פ"ת שיחקה בדיוק באותה צורה מתקופתו של גיא עזורי, כאילו לא הוחלף המאמן. בשורה התחתונה, מכבי חיפה לא פוגעת כבר הרבה זמן. ניצחון אחד בארבעה משחקים, מצביע על בעיה קשה מאוד, בעיה שידועה מתחילת העונה, בעיה עליה אני מצביע לאורך כל הדרך. עד מתי הבוס הגדול יתעלם ממנה? אולי לצערי רק אחרי שרכבת האליפות תעזוב את התחנה.

תנו לדודו לעבוד

מכל הקבוצות שחזרו לליגה, הייתה זו דווקא הכח ר"ג שנראתה הכי מוכנה מכולן. דודו דהאן ענה לכל החכמים שקטלו אותו על נסיעותיו לחו"ל: הנה הוא, עם כל הטיסות, הבעיות והביקורות, הביא את הקבוצה שלו במצב הטוב ביותר מכל השאר. מה זה אומר? או שהוא תותח או שלמבקריו אין מושג, או גם וגם. 

דודו דהאן (צילום: מערכת ONE)
דודו דהאן. ההספדים היו מוקדמים | צילום: מערכת ONE

מה שבטוח – אם, בכלל, תרד הכח ליגה, היא תעשה זאת רק אחרי שתתן את טיפת הדם האחרונה שלה. צפו להפתעות מכיוון הסגולים, כל עוד דודו דהאן בשטח – אל תספידו אותם. 

שקיעתו של הטניס

בשנה אחת, שקע הטניס הישראלי בחזרה למצולות הבינוניות. הסיבות הן רבות, אך כעת צריכים קברניטי הענף לבנות את העתיד. הם חייבים לעשות זאת בשיתוף עם הגברת שטראוס ממרכזי הטניס, אליה עוד נחזור.
הטניס שקע, אבל לא התקשורת. עד כדי כך, שהשתחלות לטורניר גראנד-סלאם הופכת להיות עניין של מה בכך... מי ששם את כספו על קרן הצבי – מגיע לו שיאכל אותה.  בנוגע לשחר פאר, הורדת ציפיות ולחץ ממנה רק יעזרו.

הבטחתי לכם לחזור לגברת שטראוס, ג'נין שטראוס. יש לה מן הסתם זכויות כאלה ואחרות בטניס הישראלי, אבל גם זה לא מעניק לה חסינות משיטות פעולה די חצופות. לפני מספר שבועות קיבלתי ממנה הזמנה מהודרת לאחד האירועים של מרכזי הטניס. לפני שהספקתי לפשפש ביומן, הייתה למכתב הזה שורת מחץ חזקה במיוחד: ההזמנה עולה כמה מאות דולרים... אם את רוצה כסף, תבקשי – אל תסתירי את זה מאחורי הזמנות ביניהם ראיתי שם אוכל חינם מענף אחר.