כשמדובר במכבי ת"א ובפיני גרשון, הסיפור אף פעם לא נגמר עד שהוא באמת נגמר. 20 שניות לסיום ב-2004 מול ז'לגיריס קובנה הייתה מכבי באמצעו של טקס האשכבה וקמה לתחייה ממצב אבוד יותר.
אבל אז היה עם מי לצאת מהקבר: איפה פארקר? איפה שאראס? איפה באסטון? איפה וויצ'יץ'? איפה בורשטיין בכושר ההוא? ושארפ? וכמובן גור שלף שכבר לא ימסור. מכבי ההיא הייתה ואיננה וגם לא תשוב בזמן הקרוב.
פיני גרשון מאמן ענק שהגעתו למכבי הצילה לצהובים את העונה במישור המקומי, אך באירופה ידו קצרה ותקצר מלהושיע. מבקריו שטענו תמיד שהצליח ביורוליג בזכות החומר שהיה לו ביד, יכולים לסמן "וי", בינתיים.
ריאל מדריד היא קבוצה פחות טובה מזו שמכבי ניצחה אשתקד. המשחק גם התפתח בצורה מאוד דומה לעונה שעברה בהבדל אחד: אז בדקות הסיום, יכלו הצהובים לבצע מהפך ענק כשניקולה, הלפרין ואוסטין היו שם בפרונט כדי להשיג ניצחון ענק במדריד, ששווה פיינל פור. העונה אין במכבי אפילו אחד (איזה שלושה...) שמסוגל לקחת אחריות ברגעי לחץ. התוצאות מדברות בעד עצמן: מפלות כבדות במלאגה, ברצלונה ומדריד.
ההנהלה שהאמינה בניצחונות הקטנים כמנוף 'לגנוב' בכל זאת פיינל פור, אכלה אותה ביג-טיים עם הרכישות האחרונות שעלולות להביא את מכבי למיקום הגרוע ביותר שלה באירופה מזה עשר שנים.
כדי להעיז ולחלום בכל זאת על מקום בשלב הבא, חייבת מכבי בשלב הראשון לנצח את כל המשחקים שנותרו לה ומדובר בלחץ פסיכולוגי אדיר. הפסד במחזור הבא מסיים את הפרשה באופן סופי.
דה בלופשחאפ
הונגריה היא יריבה מעוררת חכם. עבר מפואר, הווה אפור ועתיד קודר. ישראל עדיין מחפשת שיא והיא תמשיך ככל הנראה לחפש אותו. תקראו את מאמרו של רון עמיקם ב"מעריב" יום לאחר משחק הידידות ותלקקו את האצבעות: לא רק מרמת הכתיבה הגבוהה כמו גם מהמציאות שתוארה כה-נכון.
זו נבחרת משעממת וחסרת השראה, נבחרת שאינה מעוררת כל התלהבות או דמיון בקרב הקהל שכבר לא בא לראות אותה במשחקים. יתכן ומול יוון – מתוך סקרנות – האצטדיון יהיה כמעט מלא.
כדי להגיע ל-4 נקודות (הסיכוי היחיד של ישראל להגיע למונדיאל) בשני המשחקים, חייב המאמן הלאומי להתנער מניסיונות מסוכנים ובלתי-מובנים. את הלוקש שקנו הבלגים, הם יאלצו לאכול, אבל את המחדל המקצועי בעמדת המגן כפי שהוא בא לידי ביטוי במשחקי הנבחרת, חייב קשטן לגלות אחריות ולהסירו.
ומדוע הנבחרת אינה מתחברת ומלהיבה? כי בניון מעניק סיכוי גרוע לאלו שלידו להיות טובים: הוא מאט את המשחק, הולך על מהלכים סולניים ולא הביא עד כה קבלות משמעותיות בזמן אמת. לא הגיע הזמן לתת את המפתחות למאור בוזגלו?
אבל אל תשלו את עצמכם שזה יקרה. כמו שאף אחד לא משלה עצמו שפיני בלילי, החלוץ בעל הכושר הטוב ביותר כיום מבין שחקני ההתקפה הישראלים יקבל זימון צודק לפני חלוץ בינוני מקבוצה גרועה בליגה אירופית חלשה למדי. ממש דה בלופשחאפ.
ברוך שובו של הגביע
אבל מסורת זו מסורת. הפתעות יהיו גם יהיו. במכתש בגבעתיים מתבשלת אחת כזו: תקשיבו טוב לירון קוריס, יו"ר הפועל רמת-גן, הוא יודע על מה הוא מדבר. מעבר ליתרון הביתי העצום, תתייצב מול המקומיים קבוצה מוכשרת, אך כזו שבשל נחיתות על הקווים אינה מסוגלת לייצר פתרונות בזמן אמת. הפתעה? תלוי את מי שואלים.
גם בנתיבות יהיה מעניין מאוד. המקומיים המוליכים את ליגה א' דרום יארחו את הפועל עכו שנמצאת בדרך לליגת העל. המהירות והטכניקה אמורים להעניק לעכו יתרון, שעשוי להתבטל בביתיות ובהתלהבות של נתיבות.
שימו לב לקבוצה שיכולה להיהפך לסוס השחור בגביע: נס-ציונה מצמרת הארצית. מדובר בקבוצה מאוזנת, מסודרת עם סגל שחקנים מעולה ומאמן מהשורה הראשונה כרפי כהן. אל תתפלאו אם אחרי שתעבור כנראה את נצרת-עילית בשבת, היא תהפוך לסינדרלה גדולה בהמשך הדרך.
בכל מקרה, בניגוד לליגה המשעממת שלנו, לכו וצפו במשחקי הגביע. יש להם את זה.