בסיומו של עוד מבחן מנטאלי לשתי המובילות יצאה הפועל ת"א עם ידה על העליונה. אלי גוטמן הוכיח את כוחו בניצחון 1:3 בקריית-שמונה, שהגיע אחרי פיגור 1:0 והרבה לחץ שיכול היה לפרק כל קבוצה אחרת (מכבי חיפה למשל?). אבל האדומים התעשתו, הראו אופי, ניצחו והשיבו לעצמם את הבכורה.
מכבי חיפה הגיעה למשחק די נוח בסכנין מול קבוצה שכבר מרגישה את התחתית הרבה פחות בוערת. הכדורגל שחיפה מציגה הוא פשוט מביש לקבוצה ששואפת לקחת אליפות. פשוט כלום. גרוע מכך: מטופש. חסר יצירתיות במידה מביכה ורחמיי על יעקב שחר שיושב ביציע וצריך לראות את הדבר הזה.
זהו ההבדל בין סגל מאוד מוכשר עם מאמן שלא מתאים לרמות האלו, לבין סגל בינוני (אולי השישי או השביעי בטיבו בליגה), שהולך להביא את אחת האליפויות המפתיעות ביותר שראינו כאן.
מי שאוהד את מכבי חיפה כמוני, צריך לקוות כי לפחות הכישלונות הללו יפקחו את עיני מי שצריך, כדי לא לקבל את ההחלטה הלא נכונה להמשיך עם המאמן הנוכחי. ושאף אחד לא יהיה המום מאובדן התואר השערורייתי המסתמן: מי שהולך לישון עם אלישע – שלא יתפלא שהוא קם בלי אליפות.
מסינה – סוף הדרך במוסקבה, אולי בת"א?
כפי שהימרתי כאן בתחילת השבוע, פנתינייקוס אכן הפתיעה ולקחה את הגמר מול צסק"א. לא היה צודק מזה. הרוסים אמנם קבוצה אדירה, אך משעממת ולא מפיקה כדורסל שנעים לראות. גם את אובראדוביץ' לא ניקח להוליווד, אבל לפחות אצלו הכוכבים מתבטאים "ביג טיים".
שאראס סגר בברלין הישג חסר תקדים לשחקן אירופי: גביע אירופי רביעי בשלוש קבוצות שונות (ברצלונה, מכבי וכעת פאו). והוא לא היה שחקן ספסל בזכיות הללו. אכן, יהיה לליטאי הפנומן מה לספר לנכדים.
בינתיים, מי שעומד על פרשת דרכים הוא אטורה מסינה. אחרי 4 עונות בצסק"א הרוויות בהצלחה מקצועית שאינה מוטלת בספק (4 גמרים ו-2 גביעים אירופיים), הגיעה העת של האיטלקי להמציא עצמו מחדש ולעבור לתחנה הבאה.
חכו קצת עם ברצלונה
אין ספק שהתוצאה בברנבאו מדהימה וחסרת תקדים. מי שצפה ב-2:6, ידע שהוא למעשה חלק מרגע היסטורי שספק אם יקרה שוב. ברצלונה אכן משחקת כדורגל משובב-נפש והיא ראויה לכל הקומפלימנטים, אך עם זאת אין ספק כי הליגה הספרדית היא העונה ליגה חלשה מאוד.
ריאל מדריד, הצליחה להטעות את כולם עם מאזן מדהים כשלעצמו שכלל 16 מ-18 ניצחונות. רבים שוכחים, אך מרבית הניצחונות היו אחרי פיגור או בקושי רב. אבל השורה התחתונה היא כי חואנדה ראמוס הצליח במשימתו לייצב את המערכת והוליך את ריאל להמשך עונה מרשים בליגה הספרדית ולמקום שני בהפרש ניכר מהיתר – עובדה המצדיקה אשראי נוסף לעונה הבאה. אבל לא בטוח שהוא יקבל אותו.
גווארדיולה יכול לטפוח לעצמו על השכם. אחרי עונה אחת בלבד בתפקיד, הוא כבר נחשב לאגדה והצליח להפוך את הקבוצה שלו – לאחת מהגדולות בהיסטוריה של המועדון. אסור לשכוח שכל זה עדיין תלוי ועומד בישורת האחרונה של העונה: בל נשכח שבמשחקים לא מעטים העונה, בארסה הוכיחה חוסר יציבות ובנוסף גם התקשתה מול קבוצות המציגות הגנה קשוחה ומרוכזת – דוגמת צ'לסי.
הבשורה הטובה מבחינתם של הקטלונים: הגומלין בסטמפורד ברידג' יכריח גם את המקומיים לשחק פתוח, אם כי אין לי ספק שחוס הידינק ילמד את הלקח מליברפול וגם מהסטירה שחטף חואנדה ראמוס ויסגור את המשחק, רק כדי להיבנות על מתפרצות. להידינק לא איכפת לחיות מכוער – רק לעמוד במטרה שהוצבה לו לעזוב כמו גדול את צ'לסי.
אלכס פרגוסון עומד מן הצד ומחזיק את כל אצבעותיו למען הקולגה ההולנדי. העפלה של בארסה לגמר, מעניקה למנג'ר הסקוטי סיכויים גרועים לשמור על תארו מהעונה הקודמת.