הפועל - בית"ר - גביע. שלוש מילים שמעבירות צמרמורת ומציתות את הדימיון של כל אוהד כדורגל. שילוב של התרגשות, חשש, היסטוריה, עבר, עתיד, דרמה, תארים, דמעות של שמחה, דמעות של עצב ומה לא. כשהפועל ת"א פוגשת את בית"ר ירושלים יש ניצוצות, כשהפועל ת"א פוגשת את בית"ר ירושלים בגביע זה הרבה יותר.
היריבות ההיסטורית בין שני המועדונים הללו ידועה לכולם ונחרשה עד תום. מ-1984 בימק"א ועד משחק השרוכים ב-1998 בקרית אליעזר והכל כבר נאמר בנושא. אבל היסטוריוני הכדורגל צריכים לבדוק בכל אירופה האם היה תקדים שבו שתי קבוצות נפגשו שלוש פעמים ב-11 שנים בגמר גביע וכל הפעמים הסתיימו בפנדלים. ספק אם יימצאו לכך אח ורע בעולם.
הנייר שעליו מנתחים מערכים וטקטיקות שווה כקליפת השום. הרי אין שום היגיון ספורטיבי למה שקורה כשהאדומים פוגשים את הצהובים/שחורים כשעל כף המאזניים מונח גביע.
הגמר הראשון ב-19.5.1999 ייזכר כגמר אחרי אותו מהפך פוליטי של ברק וביבי. אז שמעון גרשון כבש ורץ לבכות בדמעות את הגביע עם האוהדים האדומים ושלח את יוסי אבוקסיס, אז ירושלמי, באיחור ניכר לחתונה של...עצמו.
שנה אחרי, אחד הגמרים המרתקים בתולדות הכדורגל הישראלי. בית"ר חוזרת פעמיים בתוספת הזמן, אלי אוחנה משתולל בתוך המגרש על האדום לרענן דרעי ופנדל של רצ'וניצה משלים להפועל דאבל היסטורי.
לפני שנתיים, התפקידים התחלפו. בית"ר רוצה להשלים דאבל, הפועל רוצה גביע. האוהדים הירושלמים היו כבר באוטו במהלך הפנדלים אבל טברטקו קאלה עצר את ברוך דגו וראובן עובד ושלח אלפים לחגוג בירושלים.
בית"ר יודעת היטב שהיא יכולה לעשות היסטוריה עם גביע שלישי ברציפות, אבל אלוהי הגביע סידר לירושלמים דרך קשה עד לנשיא פרס. לעבור את מכבי ת"א ולקבל את הפועל בבלומפילד זה הדרך אולי הכי קשה שאפשר לעשות. היסטוריה עולה ביוקר והדרך לגביע עוברת באצטדיון אולי הכי קשה בארץ.
בית"ר לא מנצחת גדולות, הפועל אוהבת לפתוח חזק
על פניו, הרוב המוחץ רואה את הפועל כפייבוריטית במשחק הערב. מומנטום, בלומפילד, יכולת במהלך העונה. אבל בית"ר העונה זו קבוצה משוגעת. ברק יצחקי וטוטו תמוז זה חוד מפחיד בקנה מידה ישראלי ולא צריך שום טקטיקה כשיש שני תותחים כאלה ברחבה של היריבה.
מהצד השני, שכטר וזהבי כבר הכריעו את בית"ר העונה. מהראן ללה אולי לא יפתח אבל המהירות של החלק הקדמי האדום מול ההגנה הכבדה של בית"ר יכולה לשחק קלף לטובת אלי גוטמן. גם החזרה של זוראב מנטאששווילי לקישור האחורי של הפועל היא בשורה, שכן הקשיחות שלו מאפשר לחלק הקדמי חופש פעולה ולא עבודה הגנתית מיותרת.
מלבד מכבי חיפה, הפועל של העונה היא קבוצה שלא מפחדת מאף אחת. הדרבי נגד מכבי לפני חודשיים הוכרע במחצית הראשונה, מול בית"ר בבית ה-0:2 היה מהיר ובלי שום סיבה נגלית לעין המשחק נגמר ב-3:4 וכך גם מול כמעט כל הקבוצות הקטנות.
בית"ר לעומתה לא ניצחה העונה אף קבוצה גדולה! נתון מדהים בהתחשב בכך שהעונה כבר באמצע אפריל. שני הפסדים למכבי חיפה, תיקו והפסד להפועל ושני הפסדים למכבי ת"א.
גם בשמינית הגמר, בית"ר עברה רק הודות לפנדל המוחמץ של לירן שטראובר. לבית"ר שחקנים גדולים אבל משום מה בית"ר של העונה לא מתנהגת כמו קבוצה גדולה. בית"ר לא מנצחת משחקים גדולים? מתי זה קרה לאחרונה?
האסים: שכטר ויצחקי
המשחק הערב יוכרע ע"י שני האסים: איתי שכטר וברק יצחקי. ההגנות איטיות והיכולת הטכנית של השניים האלה מדהימה. טוטו יעזור לברק, ורמוט יעזור לשכטר והכל שאלה כמה עבודה תהיה לשני השוערים. 37 שערי ליגה יש לשניים האלה שעבורם הגדלת הליגה היא ברכה. עוד 30 שנה יזכרו ששכטר כבש X ויצחקי Y בלי קשר לחולשה של הקבוצות העונה בליגה.
גוטמן יודע מה הוא יקבל מהקבוצה שלו, אמסלם לא, וזה לאו דווקא חיסרון לירושלמים. יצחקי, בן שושן, טוטו ועידן טל לא הראו עדיין את כל מה שהם יודעים, והם יודעים. אמסלם רוצה לנצח את הפועל? הוא חייב לתת לשחקנים שלו "להשתולל" על המגרש. טקטית, הפועל תנצח. כישרון? היתרון של האדומים מבוטל.
מבחינה ספורטיבית: אין מלחמת עולמות גדולה ממלחמה והיריבות בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים. מלחמת תרבויות, אופי, היסטוריה, כל אחד יכול לקחת את זה לאן שהוא רק רוצה. האדום של הפועל הוא כמו סדין אדום לשור זועם, הצהוב של בית"ר מדליק את בלומפילד לא פחות מדרבי והערב ב-21:00, שני העולמות הללו ייפגשו.
הגרלת הגביע סידרה לצערנו חצי גמר גביע המדינה ריק בר"ג. עם כל הרומנטיקה של המפעל, המשחק בין בית"ר להפועל הוא גמר. לא גמר גביע, אלא גמר אישי: ניצחון אדום יסיים לבית"ר את העונה וישלח את הירושלמים לחפש ים, כי בירושלים אין. ניצחון ירושלמי יקטע את חלום התואר של גוטמן עם הפועל ועלול להשפיע גם על מאבק האליפות מול מכבי חיפה.
אין יותר רומנטי מזה, אין יותר מרתק מזה. הערב ב-21:00 בבלומפילד נשכח מקיזוז, נשכח מקבוצות שלא משלמות משכורות וניזכר עד כמה אנחנו אוהבים כדורגל. מוגזם? 15 אלף צופים שיגיעו הערב יבינו.
