הסיבוב הראשון בליגת העל הסתיים ועל דבר אחד אין לנו שום ויכוח. זה היה סיבוב ראשון בליגה שלכולם יש מה להגיד עליה: משחקים רבי שערים לצד משחקים חסרי ערך ספורטיבי, שערים יפים, טעויות שיפוט, פיטורי מאמנים ומעל הכל רובצת השאלה, האם הגדלת הליגה היתה טובה לנו או קצת פחות?
סיבוב שמסתיים הוא זמן טוב לסיכום ביניים. היו שחקנים שבלטו לרגע, היו שבלטו לאורך כל הדרך. מערכת ONE התקבצה יחד כדי לבחור את האנשים שעשו להם את החלק הראשון של עונת 2009/10. יש עמדות שהיה בהם קונצזוס לגבי הבחירה. יש מקומות שהיתה דילמה, אבל אחרי הכל, הצלחנו לבחור את הבולטים מכולם.
השאלות שנשאלו העורכים היו כמובן מי שחקן הסיבוב בכל עמדה על המגרש, ומי הו שחקן הסיבוב כולו. בחרנו את מאמן הסיבוב, הקבוצה הבולטת, המפתיעה והמאכזבת, המשחק שהיה הכי מרגש ולסיום ניסינו לענות על שתי שאלות שרק הזמן ייתן לנו תשובה עד כמה צדקנו, מי תיקח אליפות ומי יהיו הקבוצות שיירדו בתום העונה לליגה הלאומית, וינסו לעשות הכל כדי לחזור בעונה שלאחר מכן.
לאור התוצאות של הסיבוב הראשון כולו, אין זה פלא שהנבחרת בנויה רובה על שחקני מכבי חיפה והפועל ת"א. שתי המוליכות שלחו 5 נציגים כל אחת לאייש את העמדות. מכבי ת"א השלימה את ה-11 הבולטים עם שחקן נוסף. אז מה היה לנו שם?
שוער הסיבוב
וינסנט אניימה – הפועל תל אביב – עמדת השוער היתה עמדה שלקח הכי מעט זמן לדבר עליה. שוער האדומים היה ללא ספק הטוב ביותר, יש האומרים שהוא מעל הליגה שלנו כולה, בין אם מדובר ב-16 קבוצות או בפחות. יובל נעים הייטיב להגדיר את זה אחרי הניצחון 0:3 של הפועל ת"א מול הפועל ר"ג כשאמר: "הגענו לכמה מצבים שמול שוער רגיל היינו מבקיעים, אבל אניימה הוא לא שוער רגיל". וכמה שהוא צדק.
מילים טובות חייבים להגיד גם לאריאל הרוש מבית"ר ירושלים שלקח את הצ'אנס בין הקורות של מחזיקת הגביע בשתי ידיים וכמובן לניר דוידוביץ' הבלתי נגמר שעושה עבודה שקטה בשער האלופה.
מגן ימני
אייל משומר – מכבי חיפה – במדינה שאינה משופעת במגנים ימניים, בלט משומר במכבי חיפה וייצב את הצד הימני בהגנה החזקה של הירוקים. משומר שיחק מאז תחילת העונה ב-27 משחקים בכל המסגרות, מספר עצום של מפגשים ביחס לעובדה שאנחנו רק באמצע הדרך. הוא כמעט אף פעם לא נראה עייף, תמיד נמרץ ועשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. הבישול לשער הניצחון בדרבי היה ללא ספק הדובדבן שבקצפת עבור המגן המוכשר.
בלם
דגלאס דה סילבה – הפועל תל אביב – הברזילאי המוכשר שהגיע מהפועל כפר סבא לפני שנתיים הוא "קיר בטון" במרכז השדה של האדומים. משחק הראש המשובח שלו סידר לקבוצה של גוטמן גם שלושה שערים, אחד מהם יקר במיוחד עבורם, שער הניצחון בדרבי מול מכבי. עוד שחקן שכנראה בעונה הבאה לא נראה כאן. בגרמניה ובהולנד כבר שמו עליו עין.
בלם
דקל קינן – מכבי חיפה – בלם ההווה והעתיד של מכבי חיפה ושל נבחרת ישראל. שקט, רגוע, לא מתרגש מכלום ותמיד מצליח להיות במקום הנכון ובזמן הנכון כדי לעצור את התקפות היריבות. בלט כמעט בכל המשחקים ששיחק העונה ואם מישהו בחיפה דאג, אז יש להם אריק בנאדו חדש.
מגן שמאלי
פיטר מסיללה – מכבי חיפה – אם מסתכלים על הנתונים, אז לא ברור אם מסיללה הוא מגן או בכלל שחקן קידמי יותר. 7 בישולים בחצי עונה, בקבוצה שספגה רק 8 שערים מוכיחה עד כמה האיש הזה תורם למשחק של קבוצתו גם בהתקפה וגם בהגנה. הוא מהיר ולעיתים עושה הרושם שיש יותר ממסיללה אחד על המגרש.
קשר
אביחי ידין – הפועל תל אביב – כמה חבל בשביל ידין שהשער שכבש מול ראפיד וינה בליגה האירופית לא נספר לו כאן, אבל גם בלעדיו מדובר בקשר אחורי שקט שעושה את העבודה בצורה מושלמת. היכולת הטובה שלו בליגה ובמשחקי הליגה האירופית הובילה גם לזימון לנבחרת. סיים סיבוב נהדר עם שני שערים ליגה (אחד מהם מופלא נגד הפועל חיפה) ויותר מהכל: שקט במרכז הקישור של אלי גוטמן. בלי ספק, ההתקדמות הגדולה של שחקן בשנתיים האחרונות.
קשר
בירם כיאל – מכבי חיפה – עוד שחקן "באנקר" של אלישע לוי במרכז השדה. הוא מחלץ כדורים, יש לו בעיטות טובות והסיבוב הראשון הסתיים מבחינה אישית עם שער ובישול. עושה את החיים של השחקנים שמאחוריו ומלפניו להרבה יותר קלים.
קשר
גילי ורמוט – הפועל ת"א – השחקן הכל יכול של הפועל ת"א, עושה על המגרש ככל העולה על רוחו ואם הוא ימשיך בקצב הזה וביכולת הזאת, האדומים ייצטרכו למצוא גם לו מחליף בעונה הבאה. אחד הסיבובים הכי טובים שלו בקריירה. בליגה הוא אמנם הבקיע רק שער אחד (ועוד שלושה במסגרת האירופית) אבל לא פחות מ-7 בישולים עשו את החיים של החלק ההתקפי בהפועל להרבה יותר קלים.
קשר
איביצה אילייב – מכבי ת"א – השחקן היחיד של הצהובים שנכנס לרשימה והיה ללא ספק הבולט ביותר. החזיר את מכבי למאבקי הצמרת והוכיח שאפשר למצוא זרים ברמה גבוהה שבאמת ישדרגו את הקבוצה בה הם משחקים. חבל רק שהוא קצת קילקל עם האדום שספג מול נצרת, אבל גם זה לא מנע ממנו להיות האיש הכי בולט בקרית שלום ולזכות במקום שלו בנבחרת הסיבוב בצדק. יכול להיות שבמכבי מדברים על לבנות קבוצה, אבל עם אילייב גם קבוצת ההווה של נמני יכולה להגיע להישגים יפים.
חלוץ
איתי שכטר – הפועל ת"א – החלק הקידמי בנבחרת היה קל במיוחד לבחירה. שכטר הגיע להפועל ת"א אחרי עונה טובה במכבי נתניה בה הוא כבש שבעה שערים. טובה? שכטר מתמודד ראש באש עם שלומי ארבייטמן על תואר מלך השערי כשאחרי חצי דרך יש לו כבר 12 שערים. האיש בכושר שיא ואחד השערים היותר חשובים של האדומים העונה היה מול סכנין, כששכטר דאג בדקה ה-90 לכבוש את שער הניצחון כדי להמשיך לשמור על מרחק סביר ממכבי חיפה.
שכטר של הפועל הוא שחקן בוגר יותר, חכם יותר, מרוכז יותר ושיתוף הפעולה המצוין עם גילי ורמוט הופך את הפועל לאיום ממשי על תואר אליפות נוסף למכבי חיפה.
מילים טובות מגיעות גם לטוטו תמוז שנמצא בכושר הטוב ביותר של הקריירה שלו בשבועות האחרונים וקרוב לוודאי שהיה נבחר, אילולא שכטר וארבייטמן היו כל כך טובים.
חלוץ
שלומי ארבייטמן – מכבי חיפה – מה כבר לא נאמר על החלוץ של הירוקים. שהוא לא פוגע, שאלישע לוי לא נותן לו צ'אנסים ואיך ברוב המשחקים הוא פותח על הספסל. אז ארבייטמן התבגר, הוא שותק ועובד קשה והתוצאות מגיעות. 14 שערים בסיבוב זה כמות שלא הרבה חלוצים יכבשו עד תום העונה. בין אם מהספסל או מההרכב, ארבייטמן היה שם כל הזמן עבור הירוקים. מר שער למשחק...כמעט.
מאמן הסיבוב
אלישע לוי – מכבי חיפה – לגבי מאמן הסיבוב, לא היה ספק. אלי גוטמן עשה סיבוב טוב עם הפועל, ראובן עטר הפך את נתניה ממועמדת לירידה לקבוצת פלייאוף עליון וירון הוכנבוים שם את עכו על המפה, אבל מעל כולם: אלישע.
הוביל את חיפה למשחקי שלב הבתים בליגת האלופות, ניהל בצורה יוצאת מן הכלל את משחקי קבוצתו ותימרן בצורה כמעט מושלמת בסגל השחקנים שלו. ידע לחלק את הכוחות בין כולם בצורה כמעט שווה ובכלל, מאמן שהקבוצה שלו מנצחת 14 מ-15 משחקים בליגה, ראוי לתואר הזה. אחוזי ההצלחה הגבוהים באירופה הם של חיפה: 93%. הישג חסר תקדים לירוקים ולמאמן שלהם.
קבוצת הסיבוב
מכבי חיפה – הירוקים שיחקו עד עכשיו בשני מפעלים בארץ ותמיד היה ברור כי המשחק תלוי קודם כל ביכולת שלהם. למרות שהיו להם גם הופעות באירופה, וכולם דיברו על עייפות, הבחורים בירוק עשו בכל משחק את העבודה, כבשו וניצחו כמעט כל יריבה שבאה מולם. עם אחוזי הצלחה כאלה, הבחירה שלהם כקבוצת הסיבוב היתה מתבקשת.
הפתעת הסיבוב
הפועל עכו – הקבוצה של ירון הוכנבוים היתה אמורה להיות בשר תותחים לפי כל הערכות של מביני ענין בתחילת העונה, אבל החבורה הלוחמת שלו לא נכנעה בקלות, התעקשה וסגרה במהלך הסיבוב 9 משחקים ללא הפסד. כשקבוצות אחרות נופלות בקלות ומגיעות למשחקים במטרה לא לצאת מושפלים, הוכנבוים והשחקנים שלו צחקו לכולם בפנים. ועוד צריך לציין שמתחילת העונה הם משחקים בנצרת עילית את משחקי הבית שלהם ולא במגרש שהם מכירים הכי טוב בארץ.
עם סגל בינוני, עכו לקחה נקודה מחמיאה בטדי מבית"ר, בבלומפילד ממכבי ובגרין מהפועל ועשה חיים קשים לכל הקבוצות ששיחקו מולן.
אכזבת הסיבוב
בית"ר ירושלים – אז נכון שקאלה, זנדברג ודריו פרננדס עזבו אבל מקבוצה שיש לה בסגל שחקנים כמו בנאדו, גרשון, עידן טל, ברוכיאן, בן שושן, יצחקי ותמוז היינו מצפים ליותר. אולי הבעיות מסביב שנוצרו עם החשש ללכת למפרק גרמה להם להיות מבוהלים, אבל הקבוצה של שום היתה צריכה להיות הרבה יותר מפחידה ממה שהיא כרגע.
לבית"ר ירושלים יש סגל שעל הנייר לא נופל מאף קבוצה בארץ אבל מבחינת פוטנציאל, הירושלמים מיצו אולי 30% ממה שהם יכולים. קבוצה כמו בית"ר לא יכולה להרשות לעצמה לראות את הפועל ת"א ומכבי חיפה במשקפת ולקבל רביעייה ממכבי ת"א בקלות כזאת.
הפועל ב"ש שהחתימה במהלך הקיץ מספר שחקנים ועם ההתלהבות של החזרה לליגת העל לא סיפקה את הסחורה ו"זכתה" במקום השני בתואר אכזבת הסיבוב. עם זאת יש לציין כי הקבוצה מבירת הנגב סיימה את הסיבוב במגמה חיובית יותר ויכול להיות שבסיבוב הבא נראה אותה תוספת את מקומה בפלייאוף העליון. גם מכבי פ"ת הייתה אחת המועמדות אחרי סיבוב ראשון קטסטרופלי מבחינתה.
המשחק המרתק
מכבי ת"א – בית"ר ירושלים 3:4 – היינו צריכים לחכות עד המשחק האחרון בסיבוב כדי להינות מכדורגל משובח באמת. אפשר להעביר ביקורת קשה על הליגה, אבל היו מספר משחקים שבהחלט ייזכרו תקופה ארוכה.
הפועל ב"ש - בית"ר ירושלים (2:3), הפועל ת"א - מכבי חיפה (2:1), מכבי חיפה - בית"ר ירושלים (1:2) ועוד, אבל מעל כולם היה משחק אחד, אולי המשחק הטוב ביותר בשנים האחרונות שנראו באצטדיונים שלנו.
הצגה מרשימה של 22 שחקנים שהביאה לנו שערים נפלאים, מהפכים וקצב של אירופה לכל דבר. אחד המשחקים הטובים שנראו בשנים האחרונות. גם משחקה של הצהובים מול אחי נצרת שהסתיים ב-3:3 היה משחק מרתק, אבל אף משחק לא התקרב לקרב בין מכבי לבית"ר. הלוואי עלינו עוד משחקים כאלה.
מי תיקח אליפות?
הדיעות היו חלוקות, אבל בסופו של דבר נבחרה מכבי חיפה ברוב קולות על פני הפועל ת"א בשאלה מי תזכה אליפות. היתרון של חיפה נמצא דווקא באליפות אפריקה כשהפועל ת"א תאבד את השוער שלה שייצא גם ניגריה ואולי בשל העובדה שמשחקי הליגה האירופית עוד לא הסתיימו עבורה.
מי תרד ליגה?
שלוש קבוצות חולקות את התוצאות בשאלה הזאת. אחי נצרת, הפועל רעננה והפועל פ"ת מתמודדות, לפי שעה, על כרטיס אחד לליגת העל ועוד שתיים ייצטרכו לעשות את זה בעונה הבאה במשחקים מול מכבי ב"ש, עירוני בת ים ואחווה עראבה. מי תינצל? הזמן יגיד.
ולנו נותר רק לקוות שהסיבוב השני יהיה מעניין יותר, מותח יותר, מפתיע יותר. כי למרות הביקורות, הכדורגל הישראלי הוא הכדורגל שלנו, כדורגל שאנחנו כל כך אוהבים.
